בס"ד
חג
פסח
חיילים יקרים, חג פסח שמח!
הלילה כל עם ישראל ישב משפחות, משפחות, חבורות,
חבורות ויסב לסעודת ליל הסדר כבני חורין, בחג האביב – חג החירות. כולנו נשב ונספר
בנס יציאת מצרים.
כמו שכתוב בהגדה: "ואפילו כולנו חכמים
כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל
המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
כידוע, לא רק בליל הסדר אנו מזכירים את נס
יציאת מצרים, אלא בכל יום ויום בקריאת שמע ערבית ושחרית מצווים אנו להזכיר את
יציאת מצרים. השאלה הנשאלת היא מה יש ביציאת מצרים שכל כך חשוב שנזכור אותה תמיד,
ופעם בשנה נשב לילה שלם ונספר ונעמיק עוד ועוד במה שהיה שם ואפילו תלמידי חכמים
גדולים שיודעים את כל התורה מחוייבים לספר ולהעמיק ולחקור ביציאת מצרים.
עוד דבר מעניין בפסח, שאנו מצווים לאכול מצה.
בהגדה אנו קוראים למצה לחם עוני. לכאורה בפסח שזה חג החירות אנו צריכים לאכול אוכל
של עשירים. מה שייך כאן לחם עוני?
מסביר המהר"ל מפראג: שמצה זה באמת אוכל
שגם עשירים אוכלים,ומדוע קוראים לזה לחם עוני? כיון שהמצה דומה לעני שהרי מצה
מכינים ממים וקמח, ואסור להוסיף עליה שום תוספת של חימוץ או מי פירות ודבש. כלומר,
בניגוד ללחם חמץ שעשיר בתוספות למיניהם. מצה זה המאפה הכי "פשוט" שיש,
רק מים וקמח אפילו בלא תוספת חימוץ.
בעצם אותה מצה שאנו אוכלים מגלה לנו מה זה
עניין של חירות אמיתית ואת ענין יציאת מצרים. אדם עשיר לרוב משועבד לנכסיו, וכן כל
אדם משועבד לכל מיני תרבויות ותפיסות שהתווספו אליו במשך חייו אבל לפעמים כדי
להגיע לחירות, צריך אדם להשיל מעליו את הכל ולמצוא את הנקודה הפנימית שלו עצמו בלי
כל מה שנוסף עליו מבחוץ וזה דומה לעני שאין לו כלום רק הוא עצמו. ואז אחרי שאדם
מכיר מה הוא באמת, ולומד להכיר את הנשמה העצמית שלו, יכול התפתח מתוך חירות
אמיתית. זה מה שקרה ביציאת מצרים! עם ישראל נולד מחדש ויצא מתוך שעבוד מצרים
החומרי אבל גם מהשיעבוד הרוחני שעם ישראל היה שם.
שהרי עם ישראל במצרים שקע במ"ט שערי
טומאה... והחירות הזאת באה ע"י הקדוש ברוך הוא בעצמו לא ע"י שרף ולא ע"י
מלאך. שהרי עם ישראל נשמתו ועצמיותו זה ה' יתברך. ורק ע"י החיבור לקב"ה
עם ישראל מגיע לנקודה הראשונה שממנה נוצר למה שהוא באמת, בלא כל מיני תוספות
חיצוניות.
זו הנקודה הראשונה ממנה אנו מתחילים, מזה
שהקדוש ברוך הוא יצר אותנו בתור עם ונשמת עם ישראל ועצמיותו זה הדיבוק בה' ית',
בלא תוספות מבחוץ והשפעות מעמים זרים. לכן בא הניתוק מגלות מצרים ומיד אח"כ
קבלת תורה וקבלת עול מלכות ה' שזה החירות שלנו. אח"כ עם ישראל מתפתח וגודל
ובא בקשרים עם מדינות אחרות, אבל תמיד צריך להכיר בנקודה הראשונה שממנה אפשר להשקיף
על היעוד שלנו בתור עם ישראל ונקודת ההולדה שלנו בתור עם זה יציאת מצרים. לכן
אפילו כולנו חכמים , נבונים וזקנים ויודעים את כל התורה, צריכים תמיד להשקיף ליום
הולדתנו בגאולת מצרים שבה ה' יצר אותנו בתור עם, עם ה'.
לך חייל
יקר,
חג פסח
כשר ושמח!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
