פרשת ויקהל-פקודי

מתי נולד הילד?

היה פעם ויכוח בין בני זוג לגבי תאריך לידת בנם. האבא אמר שהילד נולד בניסן והאמא, בסיון.
הכיצד? האמא לא יודעת מתי נולד בנה?

גם בגמרא יש מחלוקת כזאת. ר' יהושע טוען שהעולם נברא בניסן, ור' אליעזר, בתשרי. לכאורה, מחלוקת במציאות. לא מובן.

אלא שבספרים קדושים, בכתבי מו"ר האר"י ז"ל, מוסבר העניין. בעצם, שניהם צודקים. בניסן נברא פנימיות העולם, ובתשרי, חיצוניות העולם. אולי אפשר להבין שבניסן נברא נשמת העולם, או העולם בכח, ובתשרי, גוף העולם, העולם בפועל.

אכן גם במחלוקת בין האבא ואמא. האמא התעברה בסיון והילד נולד בניסן. האמא ידעה שהילד קיים, היא הרגישה אותו עוד לפני שהוא יצא לאויר העולם, מהכח אל הפועל.

השבת מוכרת כ"שבת החודש" כאשר אנחנו מודיעים: מתקרב לידת עם ישראל, בעוד כשבועיים, בט"ו ניסן, תחילת חג הפסח.

כלומר, בחודש ניסן, שבו נברא פנימיות העולם, גם נברא עם ישראל, העם שמגלה את פנימיות הבריאה, לכל העולם כולו. "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו."

אבל,  כמו שהתברר במחלוקת ר' יהושע ור' אליעזר, גם בניסן עם ישראל לא נברא בשלימות. יש שלבים בגילוי כבוד ה' בעולם – שלבים בגילוי עם ישראל.

קודם היינו צריכים להוולד. "לקחת גוי מקרב גוי." לידה ממש. גוף עם ישראל. אבל אנחנו זקוקים גם לצד הרוחני, הנשמתי. כך חמישים יום אח"כ קיבלנו את התורה הקדושה, המסגרת שבה נחיה כעם, ויותר מזה, הדבק שיאפשר לנו להתחבר לבורא עולם. תורה ומצוות מאפשרים לנו להדבק למי שאמר והיה העולם.
אבל גם זה לא מספיק. אנחנו גם זקוקים לא רק להופעת ה' בשמים, אלא גם בעולמינו, בעולם הזה. אכן, בפרשת השבוע, בסוף פשרת פקודי, לאחר קבלת התורה ובניין המשכן, ה' 'מופיע,' יש השראת השכינה, כפי שכתוב על הענן שמכסה את אוהל מועד. 

אלא השלבים: הופעת העם, ואז התורה, ואז השכינה.

כמובן, המשימה עדיין לא הושלמה. זה יקרה רק מאוחר יותר, כאשר נכנסים לארץ ישראל, ולבסוף, בונים את בית המקדש, ע"מ לאפשר השראת השכינה מירושלים עיר הקודש. אבל כעת, אנחנו ממשיכים בתהליך של יצירת עם קדוש.

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל: לפעמים לידה היא מתמשכת, לפעמים חבלי הלידה הם קשים, אבל בסופו של דבר, נולד ילד, בריא ושלם.


שבת שלום, חודש טוב וחג שמח!