שבת שביעי של פסח
החג שביעי של פסח חל
השנה בשבת, ובמקום לקרוא בתורה בסדר הרגיל של פרשיות ספר ויקרא, אנחנו קוראים מספר
שמות על קריעת ים סוף ושירת הים. הנוהג הזה נקבע על פי ידיעתנו שבו ביום עברו
אבותינו בני ישראל בים סוף שנהפך להם ליבשה, כאשר המים עמדו לצידם כחומה מימינם
ומשמאלם. באותה שעה רדפו אחריהם צבא מצרים האדיר – מעצמת העל של התקופה, וברגע
שאחרון הישראלים עלה על שפת הים הנגדית כרסו חומות המים וטבעו את כל חיל פרעה.
ההתגלות האלוקית הניסית במאורע הנזכר היתה כה גדולה עד שאמרו עליה חכמנו ז"ל:
"שראתה שפחה בים יותר ממה שראה הנביא יחזקאל בן בוזי בחזיונותיו
הנבואיות".
נשאלת השאלה האם נקבע
היום טוב השני יום האחרון של פסח – מפאת הארוע הנ"ל או שמא נקבע אותו תאריך
(כ"א בניסן) כיום חג ("מקרא קודש") ללא כל קשר עם נס קריעת ים סוף?
על השאלה הזאת רבים
ישיבו בחיוב אולם אחד מגדולי התורה בדורות האחרונים – רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק
בעל הפרוש לתורה "משך חכמה" השיב בשלילה. לדעתו אין לקשור בין קביעת
המועד הנחגג בשביעי של פסח עם הארוע ההיסטורי של אותו היום. לראיה, מציין החכם הזה
שהצו האלוקי לקיים חג אחרון של פסח ביום הנזכר ניתן עוד בהיות בני ישראל במצרים 3
שבועות לפני קריעת ים סוף. לסברתו לא היה רוצה הקב"ה שנחשוב שיום טוב זה אשר
בו שמחים ואוכלים ושותים נקבע בגלל נס ההצלה של אותו היום משום שכרוך היתה בה
טביעת המצרים בים, וכלל הוא בישראל "בנפול אויבך אל תשמח, ובהכשלו אל יגל
לבך" (משלי כ"ד, י').
מצרף הפרשן הזה
להוכחתו את מדרש חז"ל האומר שבו ביום הנדון בקשו מלאכי שרת לומר שירה לפניו
ומנע זאת מהם הקב"ה באומרו "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים
שירה?!"
אם תשאל אם כן, למה
באמת יש יום טוב בשביעי של פסח? ניתן להשיב שבכל המקרא שבעה ימים מהווים יחידה
שלמה, והיתה יציאת מצרים מצדיקה שכל שבעת הימים יהיו מקראי קודש הנאסרים במלאכה.
אולם קביעה כזאת היתה מקשה מאוד על הציבור ולכן נצטוינו לחגוג במקראי קודש רק היום
הפותח ואת היום המסיים של השבוע, ושאר הימים האמצעיים נשארו כימי חול המועד והותר
בהם (פרט לשבת של חול המועד) לעשות מלאכות שנועדו להוסיף לשמחת המועד.
אין צורך להדגיש בפני
חיילי צבא הגנה לישראל את המסר הגדול של בעל "משך חכמה" שליהודים ענין
גדול להודות ולהלל ולשבח את בוראו על כל נס של הצלה וישועה אולם בלי לשמוח על מפלת
אויבינו הכרוכה בהצלה זאת. הרבה יותר עדיף לנו אילו שונאינו היו חוזרים משנאתם
ומשלימים אתנו מאשר ליצור מצב בו אנו חייבים להרגם.
לך חייל יקר,
שבת שלום ומועדים לשמחה!
מתושבי הישוב היהודי
בחברון