בס"ד
שביעי של פסח
עם
ישראל יוצא בט"ו בניסן מארץ מצרים ומתחיל ללכת במדבר. שישה ימים הולכים
ופתאום העם מגיע למבוי סתום. מצד אחד מדבר
ומצד אחד ים ומאחריהם המצרים שכבר התחרטו שהסכימו לשחרר את ישראל ממצרים, רודפים
אחרי בני ישראל עם סוסים ומרכבות וצבא עצום.
עם
ישראל נמצא בלחץ ומתחיל לטעון נגד ה' טענות ואמרו, "למה הוצאת אותנו ממצרים?
בשביל למות היה טוב לנו להישאר עבדים."
הם שכחו את הדוחק וקושי השעבוד שהיה להם במצרים. זה עדיין עם של עבדים למרות שהם יצאו ממצרים. (המצרים עדיין שולטים על הנפש שלהם).
משה
צועק אל ה' לעזרה שיוציא את העם מהמבוי הסתום, אבל הקב"ה אומר לו שיפסיק
להתפלל. זה לא הזמן להתפלל. "דבר אל בני ישראל וייסעו"—קודם כל תתקדמו
. אני אעזור לכם. תשתחררו מהעבדות. תתחילו לפעול ולעשות ואז אני אהיה איתכם.
עם
ישראל נכנסים לתוך הים, ים סוף – ים שמסמל שיש גבול שאי אפשר לפרוץ, אבל אז כשיש
את האומץ להיכנס לתוך הים הקב"ה בוקע את הים ומראה לעם שבשביל להיגאל צריך
לפרוץ את הגבולות של הטבע.
בשביעי
של פסח, יום קריעת ים סוף, עם ישראל מתעלה למדרגה שכבר יוכל להודות לה', להשתחרר
מהעבדות ולשיר את שירת הים , שירה של שחרור, שירה של גאולה, שירה של הרגשת
עצמאות, שירה שתלווה את עם ישראל עד לבנין בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.
לך חייל יקר,
שבת שלום, חג שמח וכשר!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
