בס"ד
פרשת
צו
מעמדו של נבחר ציבור
אהרון ובניו נבחרים לניהול המשכן והמקדש עד סוף
הדורות, אך כבר בשבוע הראשון מבצע מישהו אחר את תפקידם.
לאחר מאמצים גדולים הוקם המשכן – המרכז הרוחני
של עם ישראל. לניהולו של המשכן על כל המשתמע מכך נבחר אהרון הכהן הגדול ובניו
הכהנים עד סוף כל הדורות. אנו נמצאים ביום הראשון לכהונת הממשלה, סליחה, של עבודת
המשכן ומצפים לראות את הבוס הגדול, אהרון, נכנס למשרדו ומתחיל לנהל את העניינים
ביד רמה.
התקשורת נמצאת שם, ביצוג אדיר וודאי כבר מחכה
לביקורת הראשונה שתקבע את יחס העם לנושא המשרה החדשה ואהרון צריך להוכיח שליטה...
אך להפתעתנו, אהרון אינו מנהל את המשכן ביום
הראשון! כך גם ביום השני והשלישי עד היום השביעי. במקום אהרון, מנהל את המשכן משה,
שאינו כהן בכלל. אהרון ובניו יושבים במשכן ומתבוננים במשה ולומדים ממנו את העבודה,
שפרטיה נמסרו ע"י הקב"ה לא להם, אלא לו, למשה. במפעלים אחרים, בממשלה
אחרת... הנחתה כזו היתה נגמרת בטריקת דלת של המנהל המוזמן – "או אני או
הוא"! אך כאן הענין עובר בשקט . האם בגלל שמשה הוא אחיו של אהרון? אולי. אך
מוכרים לנו גם מקרים רבים של סכסוכים במשפחה על רקע של "גניבת סמכויות"
במפעל המשפחתי. לשם מה מעמיד הקב"ה את אהרון בנסיון זה?
ההחלפה של אהרון, ודוקא בימים הראשונים של
כהונתו אינה מקרית. הקב"ה מבהיר לאהרון ולכל נבחרי הציבור בישראל כלל יסודי אדם
הנושא משרה ציבורית בעם ישראל אינו בעל הבית. אין לו אפשרות לערב שיקולים אישיים של יוקרה במשרה שלו. בכך שדווקא
בימים הראשונים שהם הקריטיים בדעת הקהל, מממלא אדם אחר את התפקיד, מאותת הקב"ה לאהרון ולכל הבאים אחריו
שתפקידו של נבחר ציבור בישראל הוא להיות משרת העם, והבוס האמיתי הוא הקב"ה ולא
הוא עצמו. הדבר נכון לכל נושא משרה בכל דרגה שהיא, כולל אהרון ואפילו המלך .
בתקופות שבהן לא הבינו משרתי העם את תפקידם האמיתי כגון בזמנם של הרבה ממלכי יהודה
וישראל או הכהנים הגדולים של בית שני, הוזל מאוד מעמדם ומעמד התפקיד אותו מלאו.
דוגמא יפה יכולים אנו ללמוד מהרב אברהם יצחק
הכהן קוק, שהיה הרב הראשי הראשון בארץ ישראל וזכה לכבוד גדול מחלקים נרחבים בעם
וגם מהשלטון הבריטי שהיה אז בארץ. אך
מעולם לא השכיח ממנו הכבוד את מעמדו האמיתי ובמקום לחתום על מכתביו בתארים
חשובים, הוא נהג לחתום על כל מכתביו "עבד לעם קודש בארץ הקודש".
לחיילי גדוד 101,
ברוכים הבאים לעיר האבות חברון
שבת שלום!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
