פרשת פקודי
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני
אלוקים ואדם"
פרשת השבוע נקראת פרשת פקודי, ומה זה
פקודי?! בהקשר של הפרשה שלנו פקודי = מנין, ספירה. ספירה של מה?!
משה מוציא דו"ח כספי של הכנסות
והוצאות סביב בניית המשכן בו נעשתה עבודת הקרבנות בעת שהותנו במדבר (מאוחר יותר
כשנכנס לארץ עבודת המשכן תעבור לבית המקדש בהר הבית בירושלים)
ולהלן עיקרי הדו"ח:
זהב – 29 כיכרות זהב ו- 730 שקל
בשקל הקודש
כסף – 100 כיכרות כסף ו – 1775
שקל בשקל הקודש
נחושת – 70 כיכרות נחושת ו-
2400 שקל בשקל הקודש
מהזהב עשו את המנורה והמזבח וציפו עוד
הרבה מכלי המשכן.
מהכסף יצקו את האדנים – הבסיס לדפנות
המשכן וגם עשו ווים לעמודים.
מהנחושת עשו את מזבח הנחושת ואת הכיור
ועוד כלים למשכן.
ולא הזכרנו את העצים והבדים המיוחדים
ועוד.
ויש מקום להבין מה ראה משה רבינו צורך
לתת דו"ח כספי מפורט מאוד עד המסמר האחרון?!
מה משה רבינו גדול הנביאים ונותן התורה,
אדם שזכה להפגש עם אלוקים, הוא יגנוב / ימעל בכספי ציבור, זה לא שייך לחשוד באדם
ענק כזה שאולי הוא הכניס קצת כסף לחשבון הפרטי שלו!?
אז אם כן, מה ראה צורך לתת דו"ח
כזה מפורט??
אלא שבאמת המדרש "שליצני הדור היו
מסתכלים על משה רבינו מאחריו, לאחר שהיה עובר, ואחד אומר לחברו – ראה וארו, ראה
שוקיו, אוכל משלנו ושותה משלנו! וחברו משיבו – ריקא, אדם שנתמנה על מלאכת המשכן,
על כיכרי כסף וכיכרי זהב שאין לו חקר ומנין – מה אתה רוצה שלא יהא עשיר? כששמע משה
זאת אמר – משתיגמר מלאכת המשכן אני אתן לכם חשבון וכך עשה".
למדנו מכאן שהיה מיעוט קטן – ליצנים
שלמרות גדלות משה חשדו בו, ומשה מתחשב בדעתם ומשכיל לנקות את עצמו מהחשד, בשביל
שלא יהיה אפילו אחד שיחשוד שיש פה גניבה / מעילה של כספי ציבור הוא כותב דו"ח
מפורט על כל שקל ושקל, כי כשאדם עוסק בצרכי ציבור לא מספיק שהוא צריך להיות ישר
ומוסרי , צריך גם שכולם יראו את היושר הזה, וכמו "שבכביש אל תהיה צודק תהיה
חכם" כך גם בחיים לא מספיק שאתה יודע שאתה צודק אלא צריך שהצדק יראה! כמובן
שאין הכוונה שנקבל הסכמה מכל אדם על כל מעשה אלא שבאופן כללי אדם צריך להשתדל לא
רק להיות טוב אלא גם "לצאת טוב".
לך חייל יקר, שבת שלום וברוך הבא!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
