בס"ד
פרשת
וארא
... ותודה לעפר ולמים.
הנה "הסיפור" של יציאת מצרים. תחילת
הפרשה הבטחת הגאולה מפי הקב"ה במילים רבות רושם:
"והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי
אתכם לי לעם"
חוסר האמון של העם בדברים. המשכה: העימות הגדול
בין משה ואהרון לבין פרעה. ושיאה: תאור שבע מתוך עשר מכות שנחתו על ממלכה אדירה זו
והחריבוה.
זהו הסיפור הגדול המתואר כאן בפסוקים אדירי מבע
סיפור שהטביע רישומו העמוק על תולדות עמנו על חלק חשוב מתרי"ג המצוות ועל
העולם התרבותי בכלל.
בתוך כל הסאגה הגדולה הזאת חבויים סיפורים
קטנים נלווים אשר עצמתם המוסרית כמעט אינה נופלת מעוצמת המאורע המרכזי עצמו, והלקח
המופק מהם הינו רב ערך לכל הדורות.
לאחת מהן מוקדש דף זה.
במערך 10 המכות שנחתו על מצרים חבוי פרט טכני
מענין. לא כל המכות באו מידיו של משה. משום מה בהנחתת 3 המכות הראשונות זכה אהרון,
כאמור במכת דם (הראשונה) "ויאמר ה' אל משה, אמור אל אהרן – קח מטך ונטה ידך
על מימי מצרים וכו'.
הוראה זו חוזרת על עצמת ממכת הצפרדעים ובמכת
הכינים. מדוע? מה סוד חלוקת עבודה זו?
ובכן לימדונו חז"ל במדרש: "אמר לו
הקב"ה למשה: המים ששמרו בשעה שהושלכת ליאור – לא ילקו על ידך! וכנ"ל במכת
הכינים: "עפר שהגן עליך, כשהרגת את המצרי, אינו דין שילקה על ידך".
כזכור, הגנו מי הנילוס על משה התינוק כאשר שהה
בתוך התיבה והעפר "חש" לעזרת משה כאשר טמן בן רגביו את המצרי ההרוג.
אל לו למשה לפגוע בהם עליו להכיר להם טובה!
רגע מה קורה כאן!? האם הדומם מרגיש? האם העפר
והמים ידעו כי משה זוכר להם "חסד נעורים"?
אכן הם המים והעפר אינם חשים כלל. שלמות נפשו
של משה חשה. וכן כותב הרב אליהו דסלר בספרו ממכתב מאליהו. "לכן, אם לא מכירים
טובה לדומם, שנהנו ממנו אלא מבזים אותו – נפגע הרגש שאינו מגיב עפ"י הגיון
נשכל, הוא אסיר תודה לכל מי שמהנה אותו, ואפילו המהנה שלא במתכוון ואפילו לדומם.
ופגיעת הרגש משפיעה באופן ישיר על המידות, נמצאת מידה הכרת הטובה נפגמת".
אם כן אין זו הבעת תודה סתמית כלפי הדומם, זו
פעולה מובהקת של טיפוח האישיות, רגש זה הפועם בלב כל אדם. ולאורו נבנים ומתעדנים כל יחסיו עם הזולת ועם
האלקים. על כן פעולת הכאת היאור ע"י משה אינה פוגעת כלל ביאור שבדממתו אינו
מרגיש אך היא פוגעת ברגשי הכרת הטוב שבלבו של משה וחורטת עליה קו של גסות, על כן
כדי למנוע מצב זה הוטלה המשימה על אהרון.
זוהי אמנם דוגמה "לזוטות" שבפרשה לבעיות
שהטרידו בשעת ההתרחשויות הכבירות אך אסור למאורות הכבירים שיאפילו עליהן חשובות הן
"הזוטות" לאיכות המהפכה שבדרך.
לך חייל
יקר, שבת שלום!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
