ב"ה
פרשת בשלח –טו' בשבט
בזכות
השיר המפורסם כולנו יודעים משנה מפורשת במסכת ראש השנה הקובעת שטו' בשבט הוא חג
לאילנות.
מה ידוע לנו על טו' בשבט?!
במקור
במשנה הנ"ל, טו' בשבט הוא התאריך הקובע בעניין מצוות התלויות בארץ כתרומות
ומעשרות הניתנים לכוהנים ללויים ולעניים. לפני כ- 400 שנה החלו נוהגים לאכול פירות
משום חיבת ארץ ישראל. ובדורנו פשט המנהג לטעת עצים בטו' בשבט.
ההסבר
למנהג החדש נעוץ בפלא של תחיית האומה בדורינו.
בתוך
כל מרוץ החיים, הבעיות בחינוך, בביטחון, בכלכלה, קשה לנו לשים לב לפלא המתרחש לנגד
עינינו,פלא שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה העולמית! לאחר 2000 שנות גלות בהם
התפזרנו והתרחקנו מארצנו, יהודים מכל העולם חוזרים ומתקבצים לארץ מולדתם מפריחים
את השממה,מייבשים את הביצות, ומקימים מדינה שבה חיים כ-6 מליון יהודים ממטולה ועד
אילת. מחיים ומדברים בשפת הנביאים, ( שפת התנ"ך) מאחדים את ירושלים עיר הקודש
והמקדש, וקובעים בה את בירת הממלכה.
הנביא
יחזקאל מלמד אותנו לשים לב לפלא שמתחולל בדור שלנו ולהבין שכשארץ ישראל נותנת את
פירותיה בעין יפה, לעם ישראל שחוזר אליה פירוש הדבר שעלה השחר והגיע זמן הגאולה
וא"כ
הרי שבנטיעת עצים ובעיקר עצי פרי בארץ ישראל אנחנו עוסקים ומקרבים את הגאולה. עד
כדי כך שרבן יוחנן בן זכאי היה אומר שתחילה יש לטעת את הנטיעה ורק אח"כ לצאת
לקראת המשיח. זהו בעצם העניין המיוחד בטו' בשבט חג של צמיחה והתרעננות הן במישור
החקלאי והן במישור הלאומי, ערכי.
חייל יקר, שבת שלום וטו בשבט שמח
תושבי היישוב היהודי בחברון
