פרשת שמות
בפרשת
השבוע, פרשת שמות, שולח הקב"ה את משה רבינו למצרים כדי להביא את בשורת הגאולה
לעם ישראל המשועבד בשבי מצרים. ה' מתגלה אליהם גם כאלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי
יעקב ו"ברית האבות" גואלת ומצילה את הבנים.
מהי
ברית אבות זו?
כדי
להבין זאת יש קודם להבחין בין המושגים "מהות" ו"תופעה".
"המהות" היא מה שטמון פנימה ומחכה לגילויו. בעמל ובהתמדה תבוא מהות זו
לידי ביטוי. היא לא ברורה מאליה וללא המאמץ יתכן כי כלל לא תתגלה אלא תישאר בעמדת
המתנה לעד אך היא חיה וקיימת. בניגוד למהות, "התופעה" היא תוצאה של אילוף
ושליטה חיצונית. כל אחד יודע שניתן לאלף גם בעלי חיים לעשות פעולות המחקות התנהגות
אנושית זו או אחרת- אבל יהיה זה רק מעשה הקוף והתוכי ולא יותר מכך.
לכן
אין כל ערך לפעולות החינוך אם הם מנוגדות תכלית הניגוד לטבע הפנימי של החניך.
במקרה כזה אז באותו הרגע בו הוא יצטרך להתמודד מול התפרצויות פנימיות חזקות,
תתמוסס הכפייה החינוכית כלא היתה במידה והיא מנותקת מהנקודה הפנימית.
אם
כן ברית אבות היא במהות של עם ישראל. על פי הרב קוק הרי ש"ברית אבות"
הוא סדר וחוק בל יעבור, וכפי שלחומרים שונים בטבע יש את החוק והצורה שלהם, לעם
ישראל יש צורה וחוק שהיא "ברית אבות". אותה ברית עם האבות חתמה חותם בל
יעבור במהות של עם ישראל ובכך היא טמונה בכל אחד ואחד מעם ישראל. לעיתים היא גלויה
ונוצצת ולעיתים חבויה מעיני כולם אבל במקומה עומדת. לכן איתה מגיע משה למצרים
ואיתה מעורר את כל הנקודות החבויות בכל בן ישראל להגאל בסופו של דבר.
זכינו ואנחנו חיים בחברון עיר
האבות בה טמונים אברהם יצחק ויעקב שהם חותמי החותם הקיים בעם ישראל לנצח.
לך חייל יקר, שבת שלום !
מתושבי הישוב היהודי בחברון
