בס"ד
פרשת וארא
בפרשת השבוע של השבת, פרשת וארא, אנחנו מתקדמים
עוד שלב ביציאה מגלות מצרים לכיוון הגאולה וארץ ישראל.
בפרשה הקודמת קראנו על כך שמשה רבינו ואהרון אחיו
ניגשים אל פרעה מלך מצרים ומדברים איתו "כה אמר ה' שלח את עמי" ופרעה
עונה להם "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל
לא אשלח".
בפרשה שלנו משה ואהרון עפ"י ציווי ה' עוברים
משלב הדיבורים לשלב המעשים. 10 המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד,
ארבה, חושך וה"פאנצ ליין" המכה האחרונה והחזקה מכולם: מכת בכורות.
וצריך להבין מדוע דווקא 10 מכות. בשביל מה צריך את
זה?? האם הקב"ה לא יכל להחליט שהוא מוציא אותנו וזהו? עם נס אחד וזהו, למה כל הטררם הזה של המכות???
כל הבלגן הזה לכאורה מיותר. למשל, מכת דם שבה כל המים שבארץ מצרים נהפכו לדם, ורק
המים של עם ישראל נשארו מי עדן מזוקקים, באמת אדום זה צבע חזק, ובאמת זה עושה לנו
הרגשה של אקשן, אבל למה זה טוב???
10
המכות זה לא
סתם, אלא זה מסע של גילויים. המכות זה לא רק עונש, בעיקר זה גילוי ולימוד. כל 10
המכות באו בשביל ללמד דברים שעד אז לא היו ידועים למצרים והעולם כולו מצד אחד,
ומצד שני להמחיש ולהעמיק לעם ישראל יסודות אמוניים שהיו ידועים אך נדרשו להעמקה
ולהמחשה.
ידיעה ראשונה שהמכות באו לגלות היא: "כי אני ה'" כלומר עצם האמונה שיש אלוקים, וכך
מבטא זאת הרמב"ם "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש אלוקים מצוי ראשון
והוא ממציא כל נמצא"
ידיעה שניה שהיא: לא רק
שיש אלוקים שברא את העולם, אלא "כי אני ה' בקרב הארץ" שאלוקים אמנם
שכינתו בשמים אך הוא מנהיג ומתערב בפועל פה בתוך הכדור הארץ שלנו, הוא מחליט איך
הטבע ינהג ואיך העולם ינוהל, ואם עכשיו הצפרדעים צריכים לקפוץ מכל מקום אז הם
יקפצו.
ידיעה שלישית: אנחנו (והמצרים
והעולם כולו) למדים מהמכות, שלא רק שאלוקים הוא בורא את העולם מנהיג אותו אלא גם
אין בלתו – "אין כמוני בכל הארץ" יש אלוקים אחד – האמונה באל אחד בלבד!!
אם כן מכל המכות ראינו, איך שאלוקים בורא עולם
ומנהיגו ואין מקריות בעולם, ואין שום טבע בעל קיום עצמאי, יש אלוקים ואם הוא מחליט
להתערב בטבע ולשנות סדרי בראשית הוא עושה זאת. כשהוא רוצה להראות שיש השגחה אז הוא
מראה זאת, וכשלמצרי היה חושך מצרים בביתו, לישראלים היה אור גדול בתוך הבית החשוך
של המצרי השגחה מופלאה, וכך במכת הבכורות שבה דוקא בכורי מצרים הוכו ונהרגו.
ואותה השגחה של אז משגיחה עלינו גם היום. אמנם הכל
היום נראה כאילו בדרך הטבע ולא בדרך ניסית אבל זה נס עוד יותר גדול, איך אחרי 2000
שנות גדלות חזרנו ארצה והקמנו מעצמה של מדינת ישראל עם צבא חזק ומתקדם, עם כלכלה
יציבה ומתפתחת. אמנם עדיין לא סוף הדרך ועדיין יש קשיים ובעיות, אך ב"ה אנחנו
בכיוון הנכון!!!
לך חייל יקר, שבת שלום!
תושבי הישוב היהודי בחברון
