פרשת בא
השבת בס"ד נקרא בתורה כיצד כינס משה את זקני ישראל למסור להם פרטי
ההוראות לקרבן הפסח, שאמורים היו בני ישראל להקריב לה' במצרים בלילה שלפני צאתם
מעבדות לחרות.
בסיום הכינוס ההוא כתוב: "וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צווה ה' את משה
ואהרון כן עשו" (שמות י"ב, כ"ח). הביטוי בסוף הפסוק הזה ("כן
עשו") לכאורה מיותר?!
יש שפרשו שכוונת הכתוב היא שעשו בני ישראל בדיוק מה שנצטוו לעשות, בלי
להפיל דבר, למרות הקושי והסכנה שהיו כרוכים במעשיהם – שהרי השה היה נעבד במצרים
כדמות אלילית.
מפתיע אמנם פירושם של חז"ל שדרשו: "אף משה ואהרון עשו כן"
(מכילתא דרבי ישמעאל ומובא גם ברש"י) אין זה רגיל ואף איננו מתבקש שהמפקדים
על מבצע מסויים יידרשו לבצע את פקודות עצמם. נכון יותר שישבו הם במגדל הפיקוח לפקח
על הנעשה.
לא כן חשבו משה ואהרון ביחסם למצוות ה'. הם לא ראו את עצמם פטורים מלקיים
את דבר ה' – ולהיפך, בטוחים היו
שעליהם בתור מנהיגים, לתת דוגמא טובה לאלה הסרים למשמעתם.
יתכן שאותה קריאה של משה ואהרון "אחרי" – ובהמשך כל הדורות
בתולדות ישראל על ידי מנהיגנו השפיעה מאוד להצלחת המפעל הגדול של יציאת מצרים
שנמשך עד היום ויימשך עד לגאולה השלמה של עמנו. אין פלא אם כן, שגם מפקדי
צה"ל לדורותיו אמצו אף הם את הקריאה הנ"ל והביאו לנצחונות מפוארים.
אשרי החיילים שמפקדיהם הם כאלה!
לך חייל יקר –
שבת שלום!
מתושבי הישוב
היהודי בחברון
