בס"ד
חג הסוכות
כאשר רצה
"החכם מכל אדם"( שלמה המלך- מחברו של ספר משלי) לתת משל לתופעה המצויה
בעולמנו של אישה יפה אבל ריקנית ("סרת טעם") הוא לא מצא ביטוי אחר מאשר
"נזם זהב באף חזיר" (משלי פרק י"א פסוק כ"ב). המשל הזה בצדק
מעורר חיוך על הפנים אולם התופעה היא בהחלט תופעה, ולא דמיונית. אבל מה כל זה קשור
לכותרת מאמרינו זה?!
אחת המצוות
המרכזיות שקבלנו לקיים בחג הסוכות היא מצוות ישיבה בסוכה כל שבעת ימי החג, ומנומקת
היא בתורה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם
מארץ מצרים.."(ויקרא כג\מ"ג). אם כוונת הכתוב לסוכות ממש, כדעת רבי
עקיבא (תלמוד מס' סוכה דף יא עמוד א), אזי מתאימה ההלכה האומרת שאדם בישראל יוצא
ידי חובת מצווה זו אם סוכתו בנויה עם שלוש דפנות בלבד, מכל חומר שהו, והן בגובה של
80-100 ס"מ
(בהידור); ותקרתה עשויה מפסולת הגורן והיקב. כלומר, מבנה רעוע ביותר וחסר כל משיכה
אסתטית. מצד שני מצאנו כתוב בהלכה שיש מצווה לתלות נוי בסוכה וליפותה(שלוחן ערוך –אורח
חיים סימן תרל"ח-במשנה ברורה שם סעיף קטן י"א). האם אין זו דוגמא של
"נזם זהב באף חזיר"?!
אמנם הקושיה
הזאת נובעת מהסתכלות חיצונית בלבד. התפישה האמונית-פנימית-רוחנית של היהדות אומרת
שאחרי עבודת היהודי של החודש הנוכחי (תשרי) מהתחלתו; ואולי בתוספת מאמציו של חודש
אלול כלו, הצליח הוא לשבור את המחיצות שהקימו חטאיו המרובים במשך השנה החולפת
והפרידוהו מן השכינה; ועכשיו בהיותו נקי מחטא, בהשפעת יום הכיפורים, הינו מוכן
לפגוש את השכינה היורדת לקראתו עד 10 טפחים(מינימום גובה של סוכה הכשרה 80-100 ס"מ ) מן הקרקע
ולא יותר.
לפי ההבנה
הזאת הסוכה כלה רוחנית- מעין מקדש מועט- לאדם בישראל שהצליח להתקדש עד כדי כך
שרשאי הוא לא רק להכנס בו אלא לחיות בו חיים טבעיים (אכילה , שינה, וכו'). אדון
הסליחות בהעדר גוף ומושגי הגוף אינו מקפיד כלל וכלל על הצד החומרי של מקדש זה,
אולם אנחנו, מצדנו, מתוך הכרתנו האמונית במהותה האמיתית נעשה הכל ליפותה ולהוסיף
לה נוי כפי השג ידינו.
לאמיתו של דבר
בקיום כל מצוות ד' יש לנו מפגש עם קדושתו של בורא עולם (כנוסח ברכות
המצוות"...אשר קדשנו במצוותיו...") וממילא לכבוד המפגש ההוא יש עניין
ראוי וחשוב לעשותה בהדור ולנאותה. נתנו חז"ל בטוי לדבר הזה בדורשם את הפסקה
שבשירת הים"זה א-לי ואנוהו" בזו הלשון:
"רבי
ישמעאל אומר : וכי אפשר להנוות קונו? אלא אתנאה לפניו במצוות; אעשה לולב נאה, סוכה
נאה, ציצית נאה, ותפילין נאה."
לך חייל יקר – חג שמח!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
