בס"ד
ראש
השנה
מסופר על נווט פאנטום אשר סיפר בהתרגשות כי
מטוס פאנטום חזר מטיסה, וכשהכינו אותו לטיסה הבאה היתה חיילת, אשר בידה היה בורג
קטן שנפל לתוך תוף המנוע, והיה עלול לשרוף
את המטוס אם לא היה מתגלה בזמן.
הנווט אמר: בצבא מבינים שמשקיעים הרבה בטייסים
כי חיי אדם תלויים בהם, בטכנאים כבר משקיעים פחות, וזו טעות כי העקרון שצריך
להיות: כל מי שעוסק במכונה גדולה, ולא משנה מה תפקידו, אפילו אם עניינו רק להבריג
בורג קטן האחריות שלו עצומה. ככל שהמכונה
יותר משוכללת, הטעות הכי קטנה בבורג הכי קטן עלולה לגרום לנזק עצום.
כך אנחנו, ככל שהאדם מבין יותר את מקומו
בעולם, כיצד המוסיקה ההרמונית האלוקית האידיאלית בעולם מופיעה דרך כל גווני
האנושות, איש ואיש ייחודו ותפקידו, מבין הוא את גודל אחריותו בעולם. "עם זו
יצרתי לי תהילתי יספרו" עם ישראל מספר תהילת ה' בעצם חייו. גם הערבים צועקים
חמש פעמים ביום "אללה אכבר", אך מה זה מחייב אותם. אלוקים גדול, והם
יכולים להישאר קטנים ורדודים . אנחנו אומרים "מה הוא רחום אף אתה רחום"
אנחנו למטה להופיע את היהדות האידיאלית
ולתקן עולם במלכות שדי וככל שהאדם מבין לאיזו מערכת עצומה הוא שייך, הוא מבין את
גודל אחריותו האישית בכל מעשה ומעשה שהוא עושה.
בתפילת מוסף של ראש השנה, מדבר האדם על מלכות ה'
בעולם ,"מלוך על כל העולם כולו בכבודך והינשא על כל הארץ ביקרך" אנו
מבקשים מהקב"ה "שיתפוס פיקוד" על העולם כולו, שיתקן את המציאות
כולה בצורתה המקורית ,המוסרית האמיתית.תיקון עולם במלכות שדי. בהמשך התפילה אומר
האדם: "אתה זוכר מעשה כל איש ופקודתו". כלומר הקב"ה מחשיב כל מעשה
שלנו, שהוא כה חשוב בעיניו עד שהוא זוכר זאת. לומר לנו, כל הענין הגדול בו עסקנו
תלוי בנו, במעשינו.אל תבוא רק בדרישה לתיקון, למוסר, לעולם יותר טוב, תתחיל לפעול
מתוך אותה הכרה גדולה.
בראש השנה,יום בריאת העולם, מתרכז אדם
בהכרת הייעוד האידיאלי של העולם ומתוך כך בהכרת ייעודו ותפקידו בעולם זה.תפקיד שכל
מהותו הוא תיקון ושיכלול העולם. אח"כ חוזר הוא לחיי היום יום עם הדלק הרוחני אשר צבר בימים מיוחדים אלו,ואיתו
הוא מתחיל את השנה החדשה.כגודל ההכרה בייחודנו ותפקידנו כך תראה גם השנה החדשה.
יהי
רצון שנדע להפנים ולהגשים את גדלותם ומהותם של ימים אלו.
חייל יקר
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
שנה שכל הרשעה כולה כעשן תכלה
ושנזכה לרוממות קרנם של עם ישראל
תושבי חברון
