בס"ד
שבת חג ראשון של סוכות
בשבת הזאת מתחברות קדושת שבת עם קדושת יום טוב ומשום כך נדחית הפרשה האמורה להיקרא בתורה לפי התור, לטובת פרשת המועדות שבספר ויקרא (פרק כ"ג). בפרשה הזאת מלבד האיזכור של חג הסוכות, אותו אנו חוגגים כעת, מופיעים כל מועדי הקודש ("מקראי קודש") של עם ישראל, על פי התורה, והם לפי הסדר: שבת, "חג המצות"; יום החמישים ממחרת היום הראשון של חג המצות (המכונה בדברים ט"ז / ו' "חג שבועות" כשם המוכר לנו); יום "זכרון תרועה" (המכונה בשפת המשנה "ראש השנה") ו"יום הכיפורים". המשותף לכולם הוא אסורי מלאכה – בשבת וביום הכיפורים אסורה "כל מלאכה": ובשאר המועדים אסורה "מלאכת עבודה".
מתוך הרשימה הזאת נפגשנו כבר בספר שמות, עם קבוצה של שלשה מועדים המכונים בלשון הכתוב "שלש רגלים". הצגת השלשה שם (שמות כ"ג, ובדומה מאוד בשמות ל"ד) היא בלי ציון תאריכים מדויקים, ובכנויים כדלהלן: "חג המצות... למועדי חודש האביב כי בו יציאת ממצרים; וחג הקציר בכורי מעשיך; וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".
העולה להבנתנו מהצגת המועדים בלשונות הללו היא, שנותן התורה (ית"ש) ציפה לכך שבאופן טבעי עם ישראל כעם חפשי וחקלאי בארצו – שהיא "ארץ טובה... ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח' / ז' – ח') ירצה לחגוג את עצמאותו מידי שנה בחודש אשר יצא ממצרים; וכן ירצה לבטא את שמחת הצלחתו המעשית בשדה ובכרם בחגיגות עממיות, המתירות רסן הצניעות והמוסר, בעונת קציר החטים ובסיום אסיף כל פירות השדה. הרי כך מן הסתם נוהגות רובם (אולי כל) אומות העולם החקלאיות.
מתוך הבנה זו פונה ה' אל בני ישראל בפתיחה לפרשיה הקטנה הזאת (בשמות כ"ג / י"ד – י"ז) בלשון "שלש רגלים (= פעמים) תחוג לי בשנה"; ובסיום הפרשיה שוב "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון – ה' ". כלומר אותן החגיגות שתרצו לקיים כמתבקש מעם חפשי וחקלאי תהפכו אותן לעבודת ה' בבית ה' מלאות תכנים אמוניים – רוחניים "כי עם קדוש אתה לה' אלקיך" (דברים ז' / ו') הנבדל משאר האומות; וקדושתך צריכה לבא לידי ביטוי גם בימי שמחתך הטבעית.
השלמת הפניה הזאת נתנה בפרשת המועדות שבספר ויקרא (קריאתנו השבת בבית הכנסת) בה המועדים מצוינים בתאריכים מדויקים שבלוח העברי (הירחי) ובה מתקבלות מצוות מעשיות דרכן האיש הישראלי (חקלאי ועירוני כאחד) יוכל להתקדש ולהתרומם לרמות רוחניות גבוהות ואף לפגוש את האלקים אשר באותם תאריכים התגלה בנסים גלויים שבתולדות עמנו.
לדוגמא – לרגל חג הסוכות קבלנו שתי מצוות מעשיות מן התורה והן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. המעשים האלה טעונים מסרים אמוניים מובהקים המחזקים אותנו להכיר את הבורא גם כאדון הטבע וגם כאדון ההיסטוריה; הכרות זו ממלאת את לבנו בשמחה עצומה כי "הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" (תהילים ק').
לגדוד 12 גולני היקרים
ברוכים הבאים לעיר האבות חברון ,
שבת שלום וחג שמח!
תושבי הישוב היהודי בחברון
