פרשת תזריע מצורע

בס"ד

פרשת תזריע מצורע

א. מותר האדם מן הבהמה:.

הפרשה מתחילה בפסוק : " וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר  אשה כי תזריע וילדה זכר…."  ( ויקרא י"ב ב' ) . רש"י  מסביר לנו : " אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית , כך תורתו התפרשה אחר תורת בהמה, חי ועוף".

נשאלת השאלה מדוע אם כן באמת ספרה תורה על יצירתו של האדם אחרון מכל הברואים ?
אומרים חז"ל ( סנהדרין ל"ח .) שאם תזוח ( יתגאה ) דעתו, אומרים לו , יתוש קדמך !  ובמדרש הוסיפו : " שאם זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית " ( שהנשמות נבראו ביום הראשון), ואם לאו …יתוש קדמך".

מה לימדונו חז"ל כאן ? מה באה קדימתו של היתוש ללמדנו ?

לנו נדמה , שהאדם עולה במעלה על כל שאר הברואים . האדם יש לו יכולת חשיבה ודיבור , הוא ממציא המצאות שבאמצעותן הוא שולט על כל הבריאה … אך נראה שהשקפה זו היא אחיזת עיניים שאין לה על מה להסתמך . לאמיתו של דבר אין לך בריאה חלושה וחסרת אונים כאדם .

 ועתה נסביר דברינו : כל הברואים מוצאים את מזונם בטבע מוכן לפניהם , אין להם דאגות פרנסה ודיור. הקב"ה צייד אותם בכל האמצעים הדרושים להם כדי לחיות בנשק טבעי להגנה. 

הקב"ה דואג למזונם ככתוב : " נותן לחם לכל בשר " .

ואילו האדם על אף תחכומו הגדול והמצאות הנפלאות חי חיים מלאי דאגה וחרדה , הוא עמל על פרנסתו ולא תמיד מוצא את סיפוקו .

 האדם נדמה לו שעם כל ההמצאות והשכלולים שלו , הוא עולה על החיות הערומות החסרות כל . הוא שוכח , שהחיות פשוט אינן זקוקות לכל זה יש להן את כל מחסורן ללא מאמץ וללא המצאות . האמת היא , אם כן "שיתוש קדמך" לא רק בזמן , אלא גם בחשיבות ובאיכות החיים .

כיצד בכל זאת ניתן להבין את עליונות האדם , על מה נאמר "זכה אתה קדמת" ?
הבדל אחד ישנו והוא ההופך את הקערה על פיה לבעלי חיים אין מטרה בחיים ( עליהם לשרת את האדם) , הם חיים חיים נוחים אבל לשם מה ? ואילו האדם , יש לו מטרה ,חייו הם חיי יצירה חיים של התחדשות ומילוי רוחני. ולכן עדיפים חייו על חייהם של שאר הבריות אף על פי שהם חיי עמל ודאגה!

לך חייל יקר, שבת שלום!

מתושבי הישוב היהודי בחברון