בס"ד
פרשת תזריע
אחת השאלות הגדולות
הנשאלות בנושא הצרעת היא העונש-פרטי הטומאה שחלה על המצורע. לא די בכך שהוא טמא
שבעת ימים, אלא חייב הוא לצאת מחוץ למחנה, והיותר מפליא הוא שעליו להכריז על עצמו
בקול: "טמא-טמא"-"וטמא טמא יקרא". הרי זה מאד מבייש ! מדוע כולם
צריכים לדעת שאני טמא ?! נכון, כדי שלא יגעו בי וייטמאו. אבל אולי אפשר למצא לכך
פתרון אחר, כגון ישיבה בבית, באוהל, במשך כל השבוע ?
אך, עיון בדברי חז"ל
בענין זה מסביר לנו הכל. מדובר כאן בענין רוחני. אין הנגעים מחלת עור מסוימת, אלא
סימן ואות משמים למי שמספר לשון הרע. וכך הטיב לתאר זאת מורנו ורבנו הגדול,
הרמב"ם ז"ל ב"לשון הזהב" שלו בהלכות "טומאת צרעת"
(פרק ט"ז, י"ג-י"ט).
נביא כאן רק חלק מדבריו,
שיש בהם הרבה מוסר וחכמה:"וְזֶה הַשִּׁנּוּי הָאָמוּר בַּבְּגָדִים
וּבַבָּתִּים שֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ תּוֹרָה צָרַעַת בְּשֻׁתָּפוּת הַשֵּׁם--אֵינוּ
מִמִּנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, אֵלָא אוֹת וּפֶלֶא הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי
לְהַזְהִירָן מִלְּשׁוֹן הָרַע.
יד שֶׁהַמְּסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע,
מִשְׁתַּנּוֹת קִירוֹת בֵּיתוֹ. אִם חָזַר
בּוֹ, יִטְהַר הַבַּיִת; וְאִם עָמַד בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁהֻתַּץ
הַבַּיִת--מִשְׁתַּנִּין כְּלֵי הָעוֹר שֶׁבְּבֵיתוֹ, שְׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹכֵב
עֲלֵיהֶן. אִם חָזַר בּוֹ, יִטְהֲרוּ;
וְאִם עָמַד בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ, מִשְׁתַּנִּין הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו. אִם חָזַר בּוֹ, יִטְהֲרוּ; וְאִם עָמַד
בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ--מִשְׁתַּנֶּה עוֹרוֹ וְיִצְטָרַע, וְיִהְיֶה
מֻבְדָּל וּמְפֻרְסָם לְבַדּוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִתְעַסַּק בְּשִׂיחַת רְשָׁעִים,
שְׁהִיא הַלֵּיצוּת וְלָשׁוֹן הָרַע.
טו וְעַל עִנְיָן זֶה הוּא מַזְהִיר בַּתּוֹרָה
וְאוֹמֵר "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע-הַצָּרַעַת . . . זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה'
אֱ'לֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ" (דברים כד,ח-ט): הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הִתְבּוֹנְנוּ מַה אֵרַע
לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה, שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ שְׁהִיא גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ
בְּשָׁנִים, וְגִדְּלָה אוֹתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ, וְסִכְּנָה בְּעַצְמָהּ
לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם; וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ, אֵלָא טָעָת
שֶׁהִשְׁוָת אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים.
וְהוּא לֹא הָיָה מַקְפִּיד עַל כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמָר
"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד" (במדבר יב,ג). וְאַף עַל פִּי כֵן, מִיָּד נֶעֶנְשָׁה
בְּצָרַעַת"
למדנו כמה חמור הוא איסור
לשון הרע ויהי רצון שנצליח להימנע מלספר לשון הרע ואף לא לשמוע לשון הרע .
חז"ל הירבו להזהיר על איסור זה.
זכינו ובדור שלפנינו חי צדיק גדול שזכה לכינוי "החפץ חיים", על שם ספריו
שחיבר בנושא זה, הלא הוא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל.
לך חייל
יקר, שבת שלום וברוך הבא!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
