פרשת אמור.

בס"ד                                                       דף שבת זה מוקדש ע"י אלן ושיינדי קלמן מבולטימור
                                                              מרילנד לעילוי נשמת הוריהם: רפאל יחיאל בן אברהם ז"ל,
                                                              שרה בחינה בת יהושע תאשי ז"ל ,ישעיה יוסף בן יואל ז"ל,
                                                              פרידה בת יצחק דוד ז"ל.          
פרשת אמור.



אנו מצויים בימים אלו בימי "ספירת העומר" .
את המושג ספירת העומר כולנו לומדים להכיר בצבא מאותם חבר'ה שמצמיחים לפתע זיפים וזקנים , וזה משום מנהגי אבלות שנוהגים באותו זמן זכר למיתתם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא לפני 2000 שנה.
אך באמת קודם יציאת עם ישראל לגלות , ימים אלו של ספירת העומר היו ימי שמחה והתעלות של עם ישראל . ימים שמתחילים בחג הפסח חג יציאת מצרים ומסתיימים בחג השבועות שזה חג מתן תורה.
אז מה זה בעצם ספירת העומר?
בפרשתנו, פרשת אמור מצווים אנו על הקרבת קורבן העומר,
כידוע חג הפסח זה גם חג הקציר אז מתחילה עונת הקציר של התבואה בשדות.
התורה אומרת שאסור לאכול מהתבואה החדשה שנקצרת סמוך לפסח עד שנקריב קורבן העומר בבית המקדש שזה קמח שנטחן משעורים שחלקו עולה להישרף על המזבח. קורבן זה מקריבים ביום שני של פסח (ט"ז ניסן) כיום, שאין בית מקדש, אחר שעובר ט"ז בניסן מותר לאכול מאותה תבואה שקוצרים בסמוך לפסח והלאה.
בנוסף לכך מצווה עלינו התורה שנתחיל לספור 49 ימים מיום הקרבת העומר כשביום ה -50 זה חג השבועות חג מתן תורה. לכן קוראים לספירה זו ספירת העומר.
ספירה זו מטרתה למנות את הימים לקראת זמן מתן תורה שכך אנו מראים את הכיסופים שלנו לקבלת תורתנו הקדושה מאת הקדוש ברוך הוא.
חג מתן תורה נקרא בתורה חג הביכורים שבו מקריבים לחמים שנעשים  מחיטה .
את הלחמים מכינים מהחיטים הראשונים שמתבשלות בסביבות ירושלים ולכן נקרא חג הביכורים.
מה שמעניין שבפסח אנו מקריבים קורבן עומר מהשעורים שהם מאכל בהמה ובשבועות אנו מביאים מנחת ביכורים מחיטים שזה מאכל אדם מה שמרמז לנו שבפסח נעשינו עם ונגאלנו ממצרים אך עדיין לא קיבלנו את נשמתנו- התורה, וזה דומה למדרגת בהמה ולכן אנו מקריבים מאכל בהמה . ובשבועות שבו קיבלנו את התורה ניתן לעם ישראל הנשמה במדרגת אדם ולכן מקריבים בשבועות מהחיטה שזה מאכל אדם.
אנו רואים שחגי ישראל הם בעצם גם חגי חקלאות .שהרי בעם ישראל הפריחה החקלאית והכלכלה מתחילים מהפריחה הרוחנית והקדושה שיש באותם זמנים ולכן אנו לא אוכלים מהתבואה עד שאנו מקריבים חלק ממנה לקדוש ברוך הוא בבית המקדש. ע"י זה אנו מכירים שהכל בא ממנו יתברך וכך גם מתחבר עבודתנו בשדות לעבודתנו בבית המקדש .




לך חייל יקר, שבת שלום
מתושבי הישוב היהודי בחברון