מוסר אנושי מול מוסר
אלוקי
אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת
העומר, תקופה של שבעה שבועות שבין פסח לעצרת, הג השבועות, חג מתן תורה. בעבר
הרחוק, ידוע שמתו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא בגלל שלא כיבדו אחד את השני. לכן
בתקופה זו אנחנו נוהגים לקיים מקצת דיני אבלות.
חשוב יותר, גם נהוג בימי העומר
להשתדל לעבוד עבודה עצמית לתיקון המדות, זאת אומרת תיקון התנהגות בין אדם לחבירו.
זאת התיקון האמיתי למה שהביא עלינו אבילות כה כבדה שאפילו אחרי 2,000 שנים אנחנו
עדיין זוכרים אותה. התיקונים שלנו הם
כמידה נגד מידה. אם אז, מתו רבבות אנשים בגלל חוסר כיבוד זה לזה, אלינו להתנהג
כיבוד יתר אחד מול השני.
תיקון המדות הינו ביטוי של מוסר
יהודי. יש שני סוגי מוסר: מוסר שנקבע ע"י בני אדם ומוסר שנקבע ע"י הקדוש
ברוך הוא, שזה מוסר אלוקי.
מוסר אנושי בעיתי משום שהוא מוגדר
ע"פ שכל אנושי. והגדרות נוטעות להשתנות ע"פ הזמן, המקום והזמן. ידוע
שהצורר הגרמני היה מאד מוסרי ותרבותי. אלא שהמוסר שהם קבעו לעצמם כלל רצח נוראי של
מיליוני יהודים, רק בגלל היותם יהודים.
אבל למוסר אלוקי ההגדרות הן נקבעו
ע"י בורא עולם, בורא האדם. דוגמאות קלסיות של מוסר אלוקי נמצאים בתורתנו
הקדושה, בפרשיות השבוע השבוע, שבה אנו קוראים פרשיות תזריע-מצורע.
מן הסתם מחלת הצרעת לא נעימה
במיוחד. היא עלולה להתגלות באחד משלושה
דרכים: בבגדים, בבתים או באדם עצמו. לא
סימפטי.
איזה חטא, נורא כל כך, עשוי להביא
כזה עונש על אדם, שיביא לכך שיצטרך לשבת בודד לתקופה ארוכה, או לשרוף את בגדיו,
או, עד כדי כך, שיצרך להרוס את ביתו?
נלמד מהמקורות: מי גדולה ממרים
הנביאה, אחותה של משה רבינו שנענשה בצרעת. מרים נשלחה לבידוד במדבר מכוון שרמזה,
אפילו לא אמרה ממש בפירוש, ביטויים שלילים כנגד אחיה, משה, (ולא נשכח שהיא עצמה
הצילה אותו כשנזרק ליאור כתינוק).
כלומר החטא של מרים היה של לשון
הרע. על זה היא נפגעה מצרעת.
בגמרא כתוב: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "זאת תהיה תורת
המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע" (ערכין טו, ע"ב).
כותב הרמב"ם: "השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראה אותו תורה
צרעת בשותפות השם, אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא הוא בישראל, כדי להזהירן
מלשון הרע; שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו, יטהר הבית, ואם עמד
ברשעו עד שהותץ הבית - משתנין כלי העור שבביתו, שהוא יושב ושוכב עליהן. אם חזר בו,
יטהרו; ואם עמד ברשעו עד שיישרפו, משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו, יטהרו; ואם עמד
ברשעו עד שיישרפו - משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו, עד שלא יתעסק
בשיחת רשעים, שהיא הליצות ולשון הרע. (הלכות טומאת צרעת טז,י ואילך)
זו מוסר אלוקי, התיקון האידיאלי לחטאם של אותם אלפים שמתו משום שלא כיבדו
זה את זה. וגם כעת, למרות שאין כיום גילוי צרעת בפועל, יתכן ויש ביטויים נשמתיים לחטא
זה. לכן, עלינו להשתדל, כמה שרק אפשר, להשמר מהוצאת שם רע.
שבוע הבא נציין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולאחר מכן, נחגוג יום
העצמאות של מדינת ישראל. נקוה שנזכה לציין שני ימים חשובים אלה מתוך קדושה וטהרה,
מתוך מוסר אלוקי, ומתוך נאמנות לכל ערכי התרבות הישראלית האמיתית, ויחד, כל עם
ישראל יזכה להמשך ישיבנו בארצנו בשלום ובשלווה.
שבת שלום וחג שמח!
