בס"ד
פרשת
שמיני
פרשת השבוע שלנו, פותחת בחנוכת המשכן
שהיתה בא' ניסן ,בשמחה הגדולה על כך שסוף סוף המשכן נבנה והוקם. ביום זה נתעלה עם
ישראל למדרגה גבוהה שבה זכו להשראת השכינה כמו שנאמר "וירא כבוד ה' אל כל
העם". בשעה זו התחדשה בעולם אפשרות מיוחדת של קרבת אלוקים, בשעה זו התחיל
המשכן למלא את ייעודו, אלוקים נותן OK לשמחה זו בכך שיוצאת אש
שמימית שאוכלת את קרבן העם. אלא שמיד באה גם נפילה גדולה, נדב ואביהוא, בניו של
אהרון הכהן הגדול, מקריבים לפני האלקים אש זרה אשר לא צוו, ושוב פעם יוצאת אש
שמימית "האוכלת" הורגת את נדב ואביהוא.
איך קורה כשלון כזה ביום חנוכת המשכן?!
איך קורה אסון כזה של מות שני בני אהרון הכהן?!
הדרך לקרבת אלוקים ולהתעלות האדם היא
עדינה ביותר ומורכבת מאוד, בניגוד לתפיסה המקובלת שקיים הבדל גדול בין האסור למותר
ובין הטמא לטהור, אז זהו שלא, וההפך הוא הנכון, פעמים רבות כחוט השערה מפריד בין
האסור למותר (ויותר מכך יש דברים אסורים שבמצבים מסויימים הם מותרים ומוכרחים) וכך
גם בהמון דברים בחיים. למשל במבצע צבאי טעות אחת "קטנה ושולית" יכולה
להכריע את המבצע מהצלחה גדולה לכשלון גדול, או במערכות חשמל חיבור אחד מוטעה של
מינוס ומינוס יכול לגרום לפיצוץ או לקריסת כל המערכת.
נדב ואביהוא רצו לזכות בקרבת אלוקים אך
סטו מהדרך הנכונה להשגת קרבה זו. א"א לזכות לקרבת אלוקים רק על ידי רצון כללי
וכוונות טובות כשהמעשים הם "פחות או יותר" . אלוקים מראה לנו ע"י
התורה והסברי חכמינו זכרונם לברכה את הדרך המדוייקת להגיע לקרבתו. אם לא נלך בה
בדיוק נהיה במצב שעליו נהוג לומר – הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
האם אין כאן דרישה מוגזמת, האם התורה
בירידתה לפרטי פרטים לא מגזימה? וכי מה אכפת לו לאלוקים איך בדיוק נשמור את השבת,
או איזה אוכל נאכל או כל פרט אחר שאלוקים מצווה?! ואם נקצין זאת נביא את דברי
המשורר יהודה עמיחי: "אני לא מוכן לקבל שדווקא 13 מליון בני אדם ביקום
(היהודים) אסור להם לאכול סנדוויץ עם גבינה צהובה ונקניק. האין צדק בדבריו"?
בדברים רבים בחיינו ברור לנו כי הדיוק
והירידה לפרטים הקטנים היא קריטית, והיא זו שתכריע אם כל דבר גדול יצליח או חלילה
יכשל. בימינו כבר לא שואלים למה יש לדקדק בבניית גשר זמני, גם אם הוא ליום אחד
(כמו אסון גשר המכביה) כך כל איש עסקים, גם אם עסקיו חובקי עולם, אם יזניח את
הפרטים הקטנים הוא יכול ליפול ובגדול. וכך גם ביצירה מוזיקלית כל שינוי בתווים
יקלקל את היצירה כולה, למרות שרק מי שמבין במוזיקה ידע להבחין בקלקול. יש שחושבים
שהעולם נברא בצורה מקרית והעולם מנוהל ע"י הטבע . אנו מאמינים שהעולם נברא
בכוונת מכוון ולכל נברא ונברא יש ייעוד וכוחות השפעה מסויימים על העולם, גם אם לא
תמיד אנחנו מבינים איך זה בדיוק עובד. דווקא בכך שבורא עולם רואה ומחשב את הכל
דווקא בכך שלא נעלם מעיניו כיצד כל פרט ופרט משפיע על חיינו, בזה מתגלית גדלותו של
בורא עולם ולא עליבותו, כי הראייה האלוקים שונה היא מהראייה האנושית.
כך גם בקיום מצוות התורה כל שינוי
הנובע מתחושותיו של האדם ולא מעוגן בהלכה,ובתורה מעכב ומקלקל את התעלות האדם.
זהו תפקידו של עם ישראל לחשוף את
ההתאמה הזאת ולבשר לעולם כולו את ההרמוניה שבין האמונות והדעות לחיים המעשיים.
לך חייל
יקר, שבת שלום!
תושבי
הישוב היהודי בחברון
