פרשת תצווה

בס"ד
פרשת תצווה

אנחנו נמצאים בחודש אדר, חודש שנאמר בו: מרבים בשמחה. במגילה כתוב: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". חז"ל דרשו בגמרא ש"אורה, זו היא התורה. התורה מאירה את דרכו של האדם, התורה מאירה את כל העולם שלנו באור רוחני.

כשהיה בית המקדש קיים, אור התורה – אור החכמה יצא מבית המקדש. כשהיה הכהן מדליק את המנורה במקדש האור הרוחני – אור התורה – אור האמונה היה מתפשט בכל העולם, על כן ירושלים נקראה "אורו של עולם".

בפרשתנו עם ישראל נצטוו להביא שמן זית זך כתית למאור בשביל מנורת הזהב שהיתה סמוך לקודש הקודשים במשכן.

השמן מסמל את החכמה וכשהשמן הוא זך נקי מכל התערובות הוא מאיר טוב, כך חכמת ישראל שהיא נקיה וטהורה אז היא מאירה את העולם.

 בהמשך הפרשה מדובר על הכהנים ובגדי הכהונה. הכהנים הם הסמל של אור התורה בעם ישראל – הכהנים לא קיבלו נחלה בתוך ישראל ועיקר עבודת הכהנים היתה עבודת הקודש במקדש ולימוד התורה וערכיה והנחלתם לעם ישראל.

הכהנים היו מפוזרים בכל ישראל בשביל להרבות מוסר ערכים וחינוך בכל מקומות ישראל אבל מקומם העיקרי יצא מביהמ"ק, משם יצאה השראת השכינה משם יצאה אורה של תורה.

הרמב"ם כותב שכל מי שרוצה וחשקה נפשו להיות כשבט הלוי – הכהנים ידבק עצמו בתורה וימסור נפשו עליה ואז יזכה לכתר התורה.

 גם היום זקוק עם ישראל לאנשים שיהיו דבקים בתורה באור המוסר וילמדו את שאר העם העוסק בעניינים מעשיים את דרכה של התורה יוסיפו רוח ומוטיבציה וירוממו את האמת והאמונה בתוך עם ישראל ויכוונו אותנו חזרה אל הקודש והמקדש אל השראת השכינה אל המנורה הטהורה ואל אור הדעת והחיים.


לך חייל יקר – שבת שלום!
משנכנס אדר מרבין בשמחה... J
מתושבי הישוב היהודי בחברון