במוצ"ש
הקרוב נחגוג כולנו את חג הפורים. ביישוב היהודי בחברון ממשיכים את המנהג שהיה נהוג
במשך שנים רבות לחגוג את חג הפורים במשך יומיים רצופים מפני הספק שיש לגבי החומה
שהקיפה את העיר לפני אלפי שנים. ואכן, התושבים מקיימים מצווה זו בהידור רב והשמחה
עולה וגואה ככל שיותר ויותר יין ניגר אל תוך הגרון......יש לצפות שתזכו לביקורים
משמחים של התושבים. ננסה להבין מה מקור השמחה של חג הפורים.
נאמר
בספרים הקדושים שבמילה "כיפורים" של יום הכיפורים נמצאת המילה פורים. לא
רק לרמוז על פורים אלא אף יותר מכך,
"כיפורים" כ"פורים", כמו פורים. כלומר שיום הכיפורים
הקדוש ביותר בשנה, בו אנו מתענים ומתנהגים כמלאכים כדי להיטהר מהמעשים המקולקלים,
הוא כמו פורים. ואכן, את ההשגה של יום כיפור אנו משיגים בפורים ע"י השמחה
מתוך משתה היין.
כשנתבונן
בסיפור המגילה נראה שהשחקן הראשי נעדר מהמגילה. אין אף לא אזכור אחד של שמו של
הקב"ה שפודה ומציל את עם ישראל מגזירת המן הרשע. ואכן, באותה התקופה נגזרה על
עם ישראל גזירה קשה משמים, על התבוללותם בין הגויים וגילוי חוסר אמונה בה'. מרדכי
הצדיק עורר בעם ישראל את רגש האמונה ואהבת התורה עד שהגיעו למדרגת אמונה כזו שהייתה
להם בזמן מתן תורה בהר סיני. מתוך ההסתר הנורא שהיה הצליחו לגלות את הנקודה
הפנימית שהייתה מכוסה בגלל התערבותם בגויים. לכן, שותים יין בפורים, שכן ידוע
ש"נכנס יין יצא סוד", הסוד של האמונה הפנימית והעמוקה המצויה אצל כל
יהודי מתגלה מחדש בחג הפורים כפי שהתגלה בימי מרדכי ואסתר. לכן, ה' פעל מאחורי
הקלעים תוך כדי הסתרת פעולותיו, כדי לגרום לעם ישראל להגיע בעצמו להכרה שגם כאשר
נמצאים בשפל המדרגה יש לחפש את האור הפנימי הטמון בנו ובעזרתו להתרומם מעלה מעלה.
וכשמגיעים להכרה הזו הלב פורץ בשמחה גדולה יחד עם "היין ישמח לבב אנוש",
אנו מרקיעים לשחקים. וכאז גם היום, שומה עלינו לחפש את האלוקות הנמצאת פעמים
בגלוי, אך לרוב בהסתר, וכל גילוי כזה מביא אותנו לשמחה גדולה.
