ב"ה
שבת פרשת כי-תשא
בפרשתנו
מסופר על חטא העגל החטא כמעט הכי חמור שהיה לעם ישראל בהיסטוריה, רגע אחרי קבלת
התורה במעמד הנורא והנשגב בהר סיני, עם ישראל מחכה למשה שירד מהר סיני, וכיון שלפי
החישובים של העם משה מאחר, העם מבקש לעשות לו פסל. העם נתלה במשהו גשמי –
ע"ז! א"א להבין זאת, איך אחרי עוצמות של דבר ה' ומעמד נשגב זה,שאיתו
נפגשו בני ישראל במעמד הר סיני,ומיד אחרי זה עם ישראל רוצים לעבוד ע"ז???
מציאות קשה של נפילה כ"כ גדולה!
אומרים
חז"ל 2 הסברים:
●
מי שמשך את העם היו בעקר הערב רב. יש מציאות כזאת שמלווים את עם ישראל
אנשים שלא רוצים בגאולת ישראל ובטובתם והם מתערבבים עם עם ישראל ומפילים אותו, וכך
גם בחטא העגל. אותם אנשים לא סובלים את הקדושה והטהרה ואת הטוב האמיתי ומושכים את
העם לע"ז. כך אצל האדם הפרטי לפעמים מתערבבים בנפשו כל מיני אינטרסים ללא
רצונו ומשתלטים עליו, והאדם צריך להלחם בהם ולהשאיר את נפשו זכה וטהורה.
●
אחרי שעם ישראל התרומם למדרגה של שמיעת קול ה' של המעמד הכי רוחני שהיה אי
פעם בהיסטוריה העם רוצה לממש את האור הרוחני הזה של מתן תורה והוא מרגיש שצריך
להגשים את זה ולכן העם עושים פסל ממשי כדי להמשיך להרגיש ולחיות את המציאות
הרוחנית.
אבל זהו חטא. זה ע"ז לא צו ה'! ולכן הקב"ה מעניש את עם ישראל
ואף מוכן לגזור כליה על כולם.למרות זאת, הקב"ה מבין את רוח העם ואת הצורך
להתחבר מתוך קדושה למשהוא ממשי, ומצוה את העם שיעשו לו משכן – מקום גשמי ששם אור
ה' ישכון ומשם בעצם נקבל את השפע הרוחני ודבר ה' לעולם כי באמת א"א לאדם
להישאר בחוויה הראשונית ובאורות גבוהים כל הזמן ומוכרח האדם לרדת בסוף לקרקע ולממש
ולנסות לחיות את האור והחוויה הראשונית בתוך החיים הרגילים והשגרתיים אבל כל זה
נובע מתוך אותו אור ראשוני אותו מפגש
מיוחד עם הקב"ה במעמד הר סיני.
"שנזכה כולנו לקדושה ולטהרה ולבנין ביהמ"ק במהרה בימנו אמן"
לך חייל יקר! שבת שלום!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
