בס"ד
פרשת
כי תשא
פרשת כי תשא מהווה מפתח להבנת מהותו של עם
ישראל לדורותיו.
תחילת הפרשה מלמדת את יסוד היסודות של עמינו.
מקובל בכל חברה, מידי פעם, לקיים מפקד אוכלוסין, ע"מ לדעת בדיוק כמה גברים,
נשים וטף נמצאים בעם. כאן, ה' נותן הדרכה מיוחדת לספירת העם. הוא דורש לא למנות את
אנשים באופן ישיר, אלא לאסוף מכל אדם שקל אחד, ובמקום לספור את האנשים, לספור את
השקלים.
מדוע? מה אכפת לקב"ה אם סופרים שקלים או
מונים אנשים? רש"י מסביר ש"המנין שולט בו עין הרע." מה פירוש,
"עין הרע." התשובה פשוטה למדי. ספירה, אחד אחד, מבטאת פירוד. כל אדם
בפני עצמו. כאשר יש קבוצה גדולה של אנשים, אבל כל אחד מתעלם מהשני, וכל אחד אכפת
לו רק מעצמו, אפילו אם הם הרבה, הם חלשים ביותר כי אין שום דבר שמחבר ביניהם. וזה
הפך המציאות של עם ישראל. כפי שאומרים בתפילת מנחה של שבת קודש, "אתה אחד
ושמך אחד, ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ!"
הסוד הגדול של עם ישראל הוא אחדותו. כאשר אנחנו
מאוחדים, אנחנו חזקים, ואין עם בעולם שיכול לגבור עלינו. ואם, חס ושלום, החיבור
הזה הוא רופף, אנחנו הופכים להיות טרף קל לכל הבא עלינו.
לכן, כאשר ה' מצוה על ספירת שקלים ולא אנשים, הוא
בעצם מודיע לנו ולכל העולם כולו, שאנחנו מהווים אחדות מופלאה. כל נסיון להפריד
בינינו רק יזיק.
כך היה אז, וכך גם היום, בכל נימי החברה,
ובמיוחד בצבא. צה"ל אינו מיצג אף אחד באופן אישי, פרטי. צה"ל מיצג את
העם כולו. כאשר יש אחדות בין כל סוגי כוחות הבטחון, וכולם פועלים כגוף אחד, אין עם
שיוכל להפיל אותנו. אבל, אם כל ענף היה פועל בפני עצמו, חיל האויר לחוד, הצנחנים
לחוד, חיל הים לחוד, ללא תיאום, במקום להלחם נגד האויב, ימצאו את עצמם לוחמים אחד
נגד השני.
בצה"ל יש רמטכ"ל אחת שנותן את
הפקודות. בעם ישראל גם יש רמטכ"ל אחת שמדריך אותנו, יום-יום, רגע-רגע. כפי
שאמרנו, "ה' אחד ושמו אחד, ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ."
לך חייל
יקר, שבת שלום!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
