פרשת
כי תשא
אחת השאלות הפילוספיות –
תיאולוגיות המעסיקה את מוחות האנושות מאז ומתמיד היא פשר התופעה של צדיק – ורע לו
, רשע – וטוב לו.
בעולם מסודר שנברא על ידי
ה"אוהב צדקה ומשפט" (תהילים ל"ג , ה') ושעליו נכתב (דברים
ל"ב, ד') " ק-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" מתבקש שסדר המשפט
בהוויתנו יהיה תמיד : צדיק – וטוב לו, רשע – ורע לו, ללא סטיות. גם לאדון הנביאים,
משה רבנו, כנראה הפריע הענין הנדון ובאומרו לה': "הודיעני נא את דרכיך"
(שמות ל"ג, י"ג) בקש לדעת לפי חז"ל, מדוע יש גם תופעה של
"צדיק – ורע לו", ורשע – וטוב לו" (תלמוד מס' ברכות דף ז' עמ' ב')
בעולמו של ה'.
על בקשתו של משה הנ"ל השיב
ה' "... אני אעביר את כל טובי על פניך..." (שמות ל"ג – י"ט)
כלומר, אראה לך את כל הטוב הצפון לצדיקים בעולם הבא וגם "וראית את
אחורי..." (שם כ"ג) אראה את העונשים המיועדים לרשעים באחריתם, אבל
"ופני לא יראו" (שם) – לא תמיד אתן לבני אדם להבין איך אני נוהג עם
הצדיקים ועם הרשעים בעולם הזה.
נשאלת השאלה: מדוע רוצה
הקב"ה להסתיר דרכי משפטו מבני אדם בעולם הזה?
נראה לנו להשיב שאם היה הצדיק
תמיד מקבל את שכרו מיד והרשע עונשו, לעיני כל, בעולם הזה, היתה מתבטלת הבחירה
החפשית מבני אדם. מי לא היה רוצה לזכות בשכר ולהימלט מעונש אילו היה מוכח ומוחלט
שלצדיק תמיד טוב ולרשע תמיד רע?!
ואם תאמר – מה בכך שתתבטל
הבחירה החפשית – הרי בדרך כלל היא לרועץ ולמכשלה אצל בני אדם רבים?! אולי כנגד
טענה זו הוסיף ה' עוד הגד אחד בדברו אל משה, ואמר "לא יראני האדם וחי" – כלומר אם יבין
אדם בעולם הזה את הנהגת משפטי ה' הוא יפסיק לחיות כאן באותה מעלת אדם המרימה אותו
אפילו יותר גבוה מהמלאכים. המלאך הוא שליח ה' ללא בחירה, ואילו האדם
מסוגל להיות שליח ה' עם בחירה – וכמה גדול הוא כאשר הוא משיג את
המדרגה הזאת.
לך חייל יקר, שבת שלום!
תושבי הישוב היהודי בחברון
