שבת שלום לחיילים היקרים העומדים על משמר
ארצנו בעיר אבותינו- חברון.
פרשת שלח מתחילה בסיפור שליחת 12 המרגלים
לתור- לבדוק את ארץ ישראל לפני כניסת עם ישראל אליה.
חכמים אומרים שהקב"ה לא רצה שישלחו
מרגלים אבל בגלל שהעם ביקש, הקב"ה הסכים, ואמר למשה שלח לך אנשים שיתורו את
הארץ. המרגלים מסתובבים בארץ ולבסוף חוזרים ואומרים לעם, שהארץ הזאת לא טובה-
אנשים מפחידים גרים שם הכל משונה בארץ הזאת.
עד שכלב שהיה אחד מהמרגלים משתיק את
המדברים בגנותה של הארץ ואומר "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה'"-
כלב בן יפונה ויהושע בן נון לא השתתפו בעצת המרגלים הרעה. איך הם היו מסוגלים
לעמוד בלחץ?
כשהמרגלים עברו בארץ ליד חברון תכלב בן
יפונה פרש מהם והלך להתפלל על קברי האבות פה בחברון במערת המכפלה ועיקר תפילתו
הייתה שה' ישמור אותו מהעדה הרעה ולכן גם עכשיו משתיק כלב בן יפונה את העם, אבל
הקב"ה כעס מאוד על אותו הדור שקיבל לשון הרע והעניש את אותו הדור שכולם ימותו
במדבר ועד אז יסתובבו במדבר, משה מתפלל לה' וה' סולח אבל ה' לא מוותר על העונש.
נשאלת השאלה למה על חטא העגל שעם ישראל
עבדו ע"ז ישר אחרי מתן תורה בסיני הקב"ה סלח לגמרי על עונשו אע"פ
שהיה פגיעה ממש בכבודו ואילו כאן על הארץ באדמה הקב"ה לא מוחל לכאורה צריך
להיות ההפך .
אלא צריך להבין את מעלתה של ארץ ישראל כמה
היא חשובה בעיני ה' אפילו יותר מפגיעה בכבודו כמה חיבה יש לבורא לאדמה הזאת וכמה
כאב יש לבורא אם מואסים בארץ הזאת.
וכנגד עדת המרגלים אנו נוסיף ונספר בשבחה
של ארץ ישראל ונשאב מכוחם של האבות הקבורים פה ומכוחו של
כלב בן יפונה שאמר: " עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה'".
וגם אנו לא נפסיק להילחם ולשמור ולהאמין
שכל הארץ הטובה הזאת שלנו לנצח נצחים.
