בס"ד
פרשת
בהעלותך
בפרשת השבוע מתואר סדר מסעם של בני ישראל במדבר
סיני ובהמשך לכך נאמר: "ויהי בנסוע הארון (ארון הקדש) ויאמר משה: קומה ה'
ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" .
משה רבינו מתפלל לאלוקים שכשעם ישראל יוצא
למסע, יגן עליהם אלוקים בכך שיגרום שיפוצו אויביך וינוסו משנאיך! וצריך לדייק
ולהבין מדוע משה אומר אויביך ומשנאיך של אלוקים ולא אומר אויבינו ומשנאינו – שלנו
– עם ישראל?!
וגם צריך להבין מה ההבדל בין אויב לבין שונא?!
אויב - זה מי שנלחם בפועל נגד הזולת ורואה בו
אויב הסיבה לעוינות זו היא בגלל חשש מסויים ותחושה שעליו להתגונן.
שונא - זה מי שיש בליבו שנאה עמוקה כלפי הזולת.
הוא מסוכן יותר, כי המאבק שלו נובע ממשהו פנימי ועמוק. הוא מחפש כל הזמן דרכים
להציק ולפגוע.
במדרש מובא – שכל השונא את ישראל שונא את מי
שאמר והיה העולם. כלומר, שונאי ישראל הם בעצם שונאי ה'!!!
הגויים יודעים שעם ישראל הוא עמו של אלוקים
"עם זו בחרתי לי" "סגולה מכל העמים". הם יודעים שעם ישראל הוא
העם הנבחר והמיוחד ורק לו אלוקים נתגלה ונתן לו את התורה, והוא העם שמביא לעולם את
המוסר, את התנ"ך, את השבת – יום המנוחה, את הערכים, את מוסר הלחימה. דבר זה
מעורר בגויים קנאה, וכרגע במקום ללמוד מאיתנו איך לעשות את זה, הם נלחמים בנו, כי
את התביעה המוסרית הזאת קשה להם להכיל , זה נראה להם גדול, לא אפשרי, וכשאדם נידרש
להתמודד מול קשיים הוא יכול לנסות ללמוד לעשות את זה בעצמו, או לתקוף. ואז,
ע"י ההתקפה הוא נמנע מהצורך ללמוד משהו.
זה מה שקורה עם הגויים שלאורך כל ההיסטוריה הם
מתנגדים לנו, וכך גם ב- 60 שנות מדינתנו, אנו נאלצים שוב ושוב לצאת להגן על
עצמינו, אף פעם לא יצאנו סתם למלחמה כי התחשק לנו! אך אנו יודעים שלא רק את המלחמה
הפרטית שלנו אנו נלחמים, כי אם את מלחמת הטוב ברע, מלחמה מוסרית בה לוחמים אנשים
אשר מיצגים מוסר טהור וקדוש, אל מול הרע והשפל אשר מוכן להרוג נשים וילדים ואשר
משתמש בהם כמגן אנושי.
ויהי רצון שתקויים בנו תפילת משה רבינו שאלוקים
יקום ויפוצו אויבינו וינוסו משנאינו ושהקדוש ברוך ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה
וצוקה ומכל נגע ומחלה וידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת נצחון!
חייל יקר, שבת שלום!
מתושבי הישוב היהודי בחברון
