בס"ד
פרשת חיי שרה
אבי קנין הארץ
פרשת
קנין מערת המכפלה בתורה (בראשית כ"ג) דורשת הסבר: לכאורה, לפנינו פרשה
"מיותרת". הסיפור מענין ומרתק, אך הוא אינו מכיל רעיונות נצחיים, מסרים
רוחניים, נבואות או מצוות. מדוע עלינו לדעת בדיוק את כל שלבי קנין המערה – מה ביקש
אברהם בתחילה ומה בסוף, מה ענו בני חת בכל שלב, כמה פעמים השתחווה אברהם, כמה שילם
בעד המערה והשדה, וכו'? לכאורה ניתן היה לסכם את הפרק הזה בפסוק אחד, המספר כי
אברהם קנה שדה ומערה, וקבר בה את אשתו.
אך כמובן, שכאשר כשהתורה מספרת משהוא בפירוט כה רב - כוונה יש כאן. והשאלות שהעלינו – הן הן התשובות, והם הם המסרים הרעיוניים הנצחיים אותם עלינו להבין, ללמוד ולהפנים. פרשת קנין מערת המכפלה היא פרשת היסוד של קנין ארץ ישראל . מכאן נלמד ונפנים את המסירות, היצירתיות והדבקות במטרה שאותן גילה אברהם בתהליך הקנין. מלכתחילה, בני חת לא נטו למכור קרקע לזר ונווד, שאינו נמנה על שבטם. לכן פונה אברהם תחילה בתחנונים – "גר ותושב אנכי עמכם", ומבקש רק בקשה הנשמעת מזערית -"תנו לי אחוזת קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני". בני חת עונים בכבוד – "נשיא א-להים אתה בתוכנו", אך אינם ממהרים להיענות: "במבחר קברינו קבור את מתך"- קבור בקבר שלנו, ולא שלך. אברהם אינו מוותר, וחותר למטרה: אנא, בקשו מעפרון בן צוחר שימכור לי את המקום, כי דווקא בו חפצתי. עפרון מתעקש; הוא מוכן לתת בחינם, אך לא למכור. אברהם משתחווה שוב, מודה ואינו מוותר: אנא, קח ממני כסף, ורק אז אוכל לקבור את שרה. עפרון עונה במעין נזיפה: מה קורה כאן? מדוע אתה מתעקש? מהם בינינו ארבע מאות שקל? קודם כל קבור את מתך! אברהם שומע, ודבק במטרתו: הוא נותן לעפרון את הכסף, ומגיע למטרתו: קנין פומבי, בעל תוקף חוקי ומוכר ע"י הכל. רק אז מרשה אברהם לעצמו לקבור את שרה, בנחלתו-הוא, כפי שרצה ותכנן.
זהו
הלקח בפרק זה: דבקות בקנין ארץ ישראל. עד כמה כל שעל חשוב, מרכזי ובעל משמעות
רוחנית עמוקה. עד כמה עלינו לדבוק במידותיו של אברהם אבינו, ובכללן – מאמציו
הכבירים לנחול את ארץ ישראל, ולו חלקת אדמה אחת ומערה אחת, ולו בתהליך מפותל
ומתוסבך.
ומעשי אבות – סימן לבנים. גם בימינו נעשים מאמצים כבירים לנחול את ארצנו, וביתר שאת – את חברון, עירו של אברהם. הרכוש היהודי הרב שהיה בעיר נשדד ברובו הגדול ע"י הערבים אחרי רצח הקהילה היהודית בפרעות תרפ"ט. הרובע היהודי נהרס ובית הכנסת אברהם אבינו הפך לערמת אשפתות ודיר בהמות. רק מאמצים אדירים הנמשכים עשרות שנים וטרם הסתיימו, הביאו ב"ה לגאולת חלק מהאדמות היהודיות ובנין מחודש של הישוב היהודי, ומאמצים כבירים נמשכים לגאול אדמה ולרכוש בית בעיר האבות. ציניקנים יאמרו, שמזלו של אברהם גרם שעדיין לא היתה מדינת ישראל בימיו, שאם כן – לא היה רשאי לקנות אדמה באופן פומבי גלוי ורשמי בחברון... ועדיין לא הסתיימו האיומים על בניו של אברהם לעקרם מנחלת אבות. מסירותו של אברהם ומידותיו הוטבעו בבניו אחריו לעולם, והן צפות ועולות גם אחרי אלפי שנים. החלוצים מיישבי הארץ, החיילים מגיני הארץ, מתיישבי חברון - הם המשך ישיר לאברהם, ראשון גואלי הארץ, והם שבעזרת ה' יתגברו על כל הקשיים וינחלוה.
חייל יקר,
בשבת זו כשהמונים
מציפים את רחובות חברון,
יישר כח גדול על
המסירות וההתמדה והאכפתיות,
שבת שלום.
תושבי הישוב היהודי
בחברון
