פרשת השבוע – לך-לך
"עם
ישראל שב אל ארצו"
ההגד הזה מהדהד בעולם היהודי ואף הלא-יהודי כבר מעל ל-100
שנה, לחלק הוא מוסיף אושר ולחלק אי-נחת, אבל לעיני כולם הוא דבר פלאי.
מתבקשת השאלה – מאימתי ארצו של עם ישראל היא ארץ ישראל?
במגילת העצמאות של מדינת ישראל אשר הוקראה על ידי דוד בן
גוריון בתל-אביב בה' באייר תש"ח כתוב: "בארץ ישראל קם העם היהודי....
ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ
ישראל – היא מדינת ישראל". על איזו זכות טבעית והסטורית מדוברת? רבים שואלים
שאלה נוקבת זאת ואף חולקים על אותה הקביעה, ללא תשובה ראויה קיומה של מדינתנו
כמדינה יהודית בסכנה!
פרשתינו פותחת באחד הניסיונות הגדולים של אברהם אבינו (פרשת
לך לך) ושם אנו קוראים "ויאמר ד' אל אברם (מאוחר יותר הוחלף שמו לאברהם) לך
לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר ארך; ואעשך לגוי גדול..." (בראשית
י"ב/א-ב), על פי הצו וההבטחה של בורא עולם יצא אברם לדרך והגיע לארץ כנען. שם
נתגלה אליו ד' ואמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת". ההבטחה הזאת לאברהם
נשנית ונשתלשה בפרשתנו ולבסוף הסתכמה בכריתת ברית ואמירת שבועה עם תוספת התיחסות
לשטח ומשך זמן המתנה (לאחוזת עולם"). בהמשך ספר בראשית מסופר כיצד הברית
והשבועה על מתנת הארץ עברו לזרע יצחק ואח"כ לזרע יעקב – בני ישראל.
כבר בברית הנ"ל (המוכרת כ"ברית בין הבתרים")
מפורש שמימוש מתנת הארץ יתעכב הרבה שנים – אפילו עד 400 שנה – ונשאלת השאלה
– מה הטעם להבטיח מתנה שלא תוכל להתגשם
אלא אחרי זמן רב כל כך?! השיב על כך מי שכהן כרב הראשי לארץ ישראל בראשית ימי
הציונות המודרנית – הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בהסבירו שהקדמת הבטחת המתנה
היתה מכוונת כדי לגלות לכל, שזכות עמנו לארצנו איננה לא טבעית, ולא היסטורית אלא
אלוקית בלבד.ולא משנה כמה זמן יעבור עד שעם ישראל יחזור לארץ המובטחת,מכל מקום
ע"פ ההבטחה האלוקית אנו חוזרים לארצנו בזכות ולא בחסד
נראה לנו שאילו חותמי מגילת העצמאות של מדינת ישראל היו
מציגים תנ"ך כקושאן (תעודת קניה של מקרקעים) שלנו על ארץ ישראל העולם הנוצרי
והמוסלמי אולי היו מקבלים את מדינת ישראל כמדינה של זכות ולא של פלישה בלתי חוקית.
חיילים יקרים,אשריכם ואשרינו שזכינו ליטול חלק בהמשך מפעלו
הכביר של אבי האומה אברהם אבינו
חיילים
יקרים!
שבת שלום
היישוב היהודי
חברון
