פרשת וירא


בס"ד

פרשת וירא

"אברהם העברי"

אברהם העברי מופיע בפרשתנו בסיטואציה הדרמטית ביותר בכל התנ"ך' בפרשת העקידה. כזכור, הקב"ה מצווה את אברהם בן ה- 137 להקריב את בנו יחידו שנולד לו בשנתו ה- 100 – עולה לה', בעוד אברהם מניף את סכינו מול צוואר בנו העקוד, נשמעת הקריאה "אל תשלח ידך אל הנער!!"

"אברהם העברי" על שום מה? תשובות אחדות ניתנו לכך. אחת מהן היא דברי המדרש "כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד" בלשוננו היינו מגדירים נונקונפרומיסט, אינדבידואליסט מוחלט. ובמה זה התבטא? התורה וחז"ל מספרים לנו על שלל עובדות, בראש וראשונה האמונה בא-ל אחד בניגוד מוחלט לכל בני דורו ללא יוצא מן הכלל. דבר שכמובן מעלה עליו את חמת השלטונות ולאחר ויכוח תאולוגי שבו אינו מקבל את דעת השליט וממילא את הכרעותיו "הדמוקרטיות", אברהם מושלך לכבשן האש להסיר את המטרד המאיים על ה"סדר הציבורי". עד אז כבר הספיק אברהם להתפרסם כבעל "אובססיה" מיוחדת להכנסת אורחים אותם קיבל בכבוד מלכים ללא הבדל מעמדי. בהזדמנות טעימה זו, גם מלמדם מיהו בעל הבית האמיתי בעולם (הקב"ה).

כמובן שרבים מאוד הוזמנו לטקס שבו יועלה אברהם על המוקד, בין השאר הובאו, בודאי המוני אוהדיו, חניכיו, למען ישמעו ויראו. והנה ניתן לדמיין את ההלם המוחלט שאחז בשונאיו וידידיו כאחד כאשר ראו כולם את אברהם מטייל להנאתו בין להבות הענק כאילו היה באי תענוגות.

קרנו של אברהם המטיף לשלום , לסובלנות לאחדות, לאחוות עמים ואנשים ועושה ככל יכולתו לקדם אג'נדה זו , כאשר הציר המרכזי הינו השעבוד המוחלט לא-ל אחד שהוא הטוב והמיטיב האין סופי, עלתה פלאים. בשם אותם ערכים יוצא אברהם כמעט לבדו למלחמה נגד 4 המעצמות הגדולות בתקופתו. וכל זאת למה? ע"מ להציל את קרובו לוט שנשבה בידיהם. אברהם איש החסד אינו מתחשב בשום מגבלה, בעזרת מהלכים טקטיים מדהימים ובעיקר בעזרתו יתברך  וכלי נשק שסופקו לו ברכבת אווירית מן השמים, ניצח את כל המעצמות ושחרר את קרובו ובהזדמנות זו רבים אחרים. ומה עם כל האידיאלים דלעיל? הם יצאו לחופשה קצרה לצורך עשיית החסד שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים.

הפתעה רבתי נפלה בעולם כאשר אברהם איש החסד האין סופי איש השלום ואחוות העמים וכו'. מגרש מביתו ביום בהיר אחד את אשתו-שפחתו ואת בנו ישמעאל אל הלא נודע. הזהו אברהם?! אהה, כאשר הדברים נוגעים לו אישית. הרגיזו אותו או בגין סיבה אישית אחרת, הערכים שהוא מטיף לכולם פתאום לא קיימים! כך אמרו מתנגדיו וכל המקנאים בו, בטוב בטוהר שלו (למרות שהם תמיד נהנו ממנו, הלוואות שלא תמיד החזירו, ארוחות חינם...) ויצא חלילה שם שמים מתחלל, אך אברהם אינו נרתע, הוא מאוד אוהב את ישמעאל וגם את הגר אך חזקה עליו דבר ה' "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" הקב"ה אומר ואברהם אבינו אינו מהסס לשניה אפילו אם בשל כך כמה מאלה "שחזרו בתשובה" יחזרו להיות דת”לשים, סליחה, הרבה יותר גרוע, עובדי אלילים.

כי כמו שאמרו "כל העולם מהעבר האחד ואברהם בעבר מזה". עוד כמה הרפתקאות וארועים עוברים על אברהם והעולם (דף קצר והארועים רבים) ואנו עוברים "לגדול מכולם". בן 137 אברהם ובין השאר הוא ראש ישיבה ענקית בת אלפים ואולי רבבות תלמידים , כולם נאמנים לו ושם שמים שגור על פיהם . הם כמובן כבר לא מעלים על דעתם להקריב קרבנות לאלילים.







והנה נוחתת על אברהם בליל קיץ קסום אחד ההוראה כדלהלן: "קח נא את בנך יחידיך אשר אהבת את יצחק והעלהו לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". טיל גרעיני מהשמים  אל אברהם!

כל עולמו הרוחני והפיזי עומד להפוך לאי חרבות ממש. אברהם באופן אישי מזדרז מיד לעשות את דבר ה', אך מה יהיה על כל המורשת הרוחנית שהוא העביר לחניכיו? "קרבן אדם"?! הרי זה הדבר המאוס ביותר שאברהם שלל אותו בכל מכל בכל ימיו! "בנך יחידך יצחק?!" הרי הוא שנולד בדרך פלאית בשנתו ה- 100 , "נושא הדגל" בלעדיו כל המפעל הרוחני העצום יתמוטט!! הרי כל העולם ילעג ל"אלהי החסד" הזה שמצווה עליו צווי שהוא ממש שיא האכזריות! זהו, ברור לחלוטין שכולם ינטשו אותו ואת תורתו.

הסנגוריה היחידה שילמדו עליו תהיה (חלילה) נו, גם אברהם בגיל 137 אינו חסין בפני סניליות..." ועוד ועוד סיבות כבדות משקל, למה לערער על צו אלקי זה. ואברהם כאמור מזדרז בבוקר בבוקר לבצע את הצו והולך הוא עם שני נעריו ויצחק בנו.

הם לא יודעים מכלום, אך אברהם במשך 3 ימים ו-2 לילות חוצה מכשולים בלתי עבירים לחלוטין של הרהורים ונימוקים הנדמים לו כמים שאין להם סוף. ואין הוא עוצר לרגע אפילו כאשר כל המציאות עומדת כחומה בצורה נגדו! אל תעשה את הדבר המטורף הזה! אל תעשה! הגיע הזמן להגיד פעם אחת לא!! הוא אשר אמרנו, כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד. כי "דבר ה'" הוא המציאות היחידה וכל השאר דמיון. ובזכות זה עד היום אנו מוסרים נפשנו על הערכים הנעלים שעליהם הטיף אברהם.


לך חייל יקר – שבת שלום!
מתושבי הישוב היהודי בחברון





* הדברים מבוססים על ספריו של הרב נבנצאל שליט"א שיחות לפ"ש ושיחות לר"ה