בס"ד
פרשת
מסעי
פרשת
השבוע שלנו מתחילה ברשימה ארוכה של 42 מסעות שעברו בני ישראל בארבעים שנה במדבר
סיני.
מלבד
אי אלו הערות לוואי המזכירות איזה מאורע שקרה לעם ישראל בדרכם, הרי לפנינו כ- 50
פסוקים שאין בהם אלא רשימה שמית יבשה של מקומות. כמו למשל "ויסעו מים סוף
ויחנו במדבר סין. ויסעו ממדבר סין ויחנו בדופקה ויסעו מדופקה ויחנו באלוש"
וכך לאורך כל 50 הפסוקים.
וצריך
להבין מדוע רשימה סתמית זו של מיקומים כה חשובה לנו? מה זה בא ללמד אותנו לדורות?
הרי בתורה הקדושה כל אות היא בעלת משמעות וא"כ, מה הצורך ברשימה שמית יבשה
וארוכה שאולי יש לה משמעות לחוקרי עתיקות או לגיאוגרפים אך איזה מסר התורה רוצה
להעביר לנו ברשימה זו?
אכן,
התורה חששה משאלות אלו ותמיהות אלו ולכן הקדימה בתחילת הפרשה את האמירה:
"ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"י ה'" כלומר, דע שכל כתיבת
הרשימה הזאת ע"י משה היא בהנחיה ישירה מאלוקים.
בהבנת
הענין ישנם כמה פירושים ואנו נביא 2 פירושים:
פירושו של רש"י: היה אפשר לחשוב שכל ה – 40 שנה "טירטר" אותנו הקב"ה
ממקום למקום ללא מנוחה. לכן באה התורה ומסבירה לנו שלא כך. בסה"כ היו 42
מסעות מתוכם 14 בשנה הראשונה ו – 8 מסעות בשנה האחרונה, ושאר 20 המסעות היו במשך
38 שנה, כך שרוב הזמן עם ישראל לא טחן מסעות ולא ישב במנוחה.
פירושו של "הבאר יצחק": התורה אמנם מסתפקת כאן בנתינת נ.צ קצרים אך לכל נ.צ יש סיפור שלם
מאחוריו ולכל סיפור יש ערך ולימוד לדורות עולם. ועכשיו, רגע לפני הכניסה לארץ
ישראל אל המנוחה והנחלה כדאי להיזכר מה עבר עלינו ומה נבנינו מזה.
חייל
אשר נמצא באמצע מסלול, הרבה פעמים נראה שעוברים עליו כל מיני דברים לא ברורים,
קשים, מעצבנים, טרטורים של הסמל ושל המ"פ, וכו'. צריך לדעת שאין זה סתם, אלא
כך בונים חייל לוחם. ורק בסוף הדרך, בסוף המסלול או אפילו רק בזמן אמת של מלחמה או
היתקלות מבינים כמה כל דבר בנה אותך לקראת זה. רק המבט לאחור מאפשר להבין את זה.
ולא
רק הצבא הוא מסלול, אלא החיים כולם הם "מסלול". מסע ולא רק אדם כיחיד,
עובר את המסע-מסלול הזה, אלא כולנו כעם עוברים מסלול, מאברהם אבינו שחי כאן לפני
כ- 3,800 שנה דרך מצרים, מדבר סיני בית מהקדש הראשון והשני, גלות של 2,000 שנה,
השואה הנוראה ובתקומה מדהימה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות. וההמשך הטוב עוד
לפנינו, אמנם יש קשיים ולא הכל פשוט, אבל החיים הם כמו אופניים, מי שלא מתקדם,
נוסע אחורה ואנחנו בדרך קדימה.
בכך
שכל אחד מאתנו יהיה בן אדם טוב יותר, אכפתי יותר, מוסרי יותר, וביחד כשכולנו כחברה
נהיה כאלו, אז לא נהיה רק מדינה שכולם מחפשים אותה אלא מדינה שכולם רוצים להידבק
בה וללמוד ממנה.
לך חייל יקר, שבת שלום
מתושבי הישוב היהודי
היהודי בחברון
