בס"ד
פרשת
עקב
אמרו חז"ל שאין
הקב"ה מעלה את האדם לגדולה עד שהוא בוחנו תחילה, וע"י הבחינה, מתעלה
האדם במדרגתו מאוד. כמו שמצינו ביוסף הצדיק, לפני שנתמנה לנגיד על כל ארץ מצרים,
היה צריך לעבור את כל הסבל של מכירתו למצרים וישיבה בכלא המצרי. כמובן, גם בזה
ישנם מדרגות שונות – הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, אולם כל צער –
ואפילו מועט שאדם מתייסר בעבור הקב"ה – נתעלה ונתרומם בדרגתו. וכך אמר
רשב"י: שלש מתנות טובות נתנו לנו – תורה, ארץ ישראל והעולם הבא וכולם לא נתנו
אלא ע"י יסורין. ויש לדעת שאין אדם מישראל שהקב"ה לא מנסהו.
ודע עוד שהימים שאדם עובד את
ה' מתוך צער ותקופה לא קלה – הם נחקקים לו לעד בשמי מרומים לזכות ולטובה רבה. דבר
זה מפורש בדברי ירמיה הנביא: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך
לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" .
בפרשתנו עניין זה נרמז בפסוק:
"למען ענותך ולמען נסותך"
תכלית העינוי היא לבחון את
האדם אם שלם הוא עם ה'. ואם שלם הוא – "למען נסותך" – מלשון רוממות
והתרוממות כמו: "נס להתנוסס", שאחר שעמד האדם בהצלחה בנסיונות – יתרומם
ויתעלה בקרבתו לה' ובדרגתו הרוחנית.
גם הפסוק הפותח את פרשתנו
רומז לזה.
"והיה
עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' א-היך לך את הברית ואת
החסד אשר נשבע לאבותיך" וכו'.
כשהאדם מרגיש "על
הפנים" במצב של עקב – הוא בדרגה נמוכה עד כדי כך שמה שהוא רואה ומרגיש – זה
העקבים של אנשים המגיעים ליותר והרבה יותר ממנו, וגם עקבים של אחרים הרומסים
ומשפילים אותו, ובכל זאת עובד את ה' ולא סתם, אלא "והיה עקב" –
"אין והיה אלא לשון שמחה" (גמרא מגילה) אם עובד את ה' בשמחה – סופו
שיתהפך עליו מזלו ויתברך בכל הברכות הרבות הכתובות בהמשך הפרשה.
נוסיף ונאמר עוד: כל הדברים
האמורים – נכונים לכל אחד מאתנו. אולם הם נכונים גם לכל עם ישראל. אנו חיים בתקופה
רבת שאלות והתלבטויות, שהם בעצם המבחן והנסיון שהקב"ה מנסה אותנו , סופנו
בעזרתו יתברך לעמוד בהצלחה רבה בנסיונות ולהתברך כולנו ממקור הברכה!
חייל יקר, שבת שלום!
תושבי הישוב היהודי בחברון
