בס"ד
פרשת דברים
הזמן הוא שנת ה- 40 לצאת בני ישראל ממצרים.
המקום הוא ערבות מואב בעבר הירדן המזרחי מול יריחו. הארוע הוא כנס גדול ואחרון של
לימוד תורה בו משה רבינו פותח לפני מותו בנאום המכונה על ידי מפרשים מסויימים בשם
"נאום הלוח ההיסטורי".
דברי הנאום הזה רשומים בפרשתנו השבוע ובחלקו
מספר משה מה קרה לפני 38 שנה כאשר נגזר על כל זכרי הדור מבן 20 ועד 60 למות במדבר
בלי להכנס לארץ כנען. הסיפור הזה מוכר לנו מספר במדבר (פרקים י"ג – י"ד)
ושם מפורטים כל מרכיביו; וכידוע בשם "פרשת חטא המרגלים".
מפתיע מאוד שלכאורה אין משה מדייק בפרטי הסיפור
כפי שמסופר במקור הנ"ל. שם מובלט חלקם העקרי של המרגלים בהפלת לבם של העם
והפחדתו; וכן עונשם המיידי שבא לעשרה מהם על הוצאת דבת הארץ. בנאום שלפנינו מואשם
בעיקר העם; וכך מסופר: "ויקחו (המרגלים) בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו וישבו
אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלקינו נותן לנו ולא אבותם לעלות ותמרו את פי ה'
אלקיכם". (דברים א' / כ"ה/כ"ו)
האם ניתן לחשוב שמשה הטה את עובדות הסיפור
המקראי בכוונה מתוך מגמה חינוכית או אחרת?!
לא כך סבור היה רבנו יעקב משה חרל"פ
(זצ"ל) הכותב את הדברים האלה: מטבע האדם, שהדבר אשר וקרוב אליו ברוחו ובלבבו,
לא יועילו כל ההסתות והפיתויים להרחיקו ממנו; ואדרבה מתוך דברי הסתה עצמם יקשיב
וישמע טובת
