בס"ד
פרשת כי תבוא
"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך"( פרק
כ"ו פסוק י"א).
בפרשת
השבוע התורה מתארת לנו את מצוות "ביכורים". יהודי שזכה לחיות בא"י
ולעבוד את אדמתה מחויב לקחת "מראשית פרי האדמה" משבעת המינים ולהעלות
הביכורים לירושלים לבית המקדש. שם הוא מודה לה' על כל החסדים שגמל לעם ישראל
מיציאתינו ממצרים עד ירושת נחלתנו בא"י.
חז"ל מלמדים שגם בזמן
טכס הבאת הביכורים לבית המקדש חייבים ללוות את הטקס בשירה כמו שכתוב "ושמחת
בכל הטוב", השמחה היא שלמה כשהיא מלווה בשירה.
עפ"י
החסידות התורה בפסוק זה, מלמדת אותנו מבט רחב על חיי היום יום, "ושמחת בכל
הטוב" לא רק על מצות הביכורים אלא על כל פרט של החיים.
ר'
שלמה קרליבך זצ"ל היה תמיד אומר "יש מאה סיבות להיות עצוב כל יום אבל יש
אלף סיבות להיות שמח".
ר'
שלמה היה נוהג לספר סיפור על החסידים של ר' אלימלך מליז'נסק שהיו בדרכם לחגוג
את ראש השנה אצל רבם. בדרך הם עברו דרך
כפר קטן , עני , בתים שבורים. על אחד מהגגות של הבתים השבורים היה ילד קטן שרקד
מתוך התלהבות ושמחה.
החסידים
התפלאו על מה כבר יש לילד הזה לשמוח כל כך? הם ניגשו לילד ושאלו אותו: שמחה זו מה
היא עושה? הילד הפסיק לרקוד וענה: האמת היא שבתחילת היום כעסתי על מצבי והרהרתי
לעצמי אני רק בן 9 שנים כמה עברות כבר עברתי שמגיע לי מצב כזה אומלל? אח"כ
חשבתי לעצמי, נכון שחסר לי הרבה דברים , אבל האם אי פעם הודיתי לה' על כל הטוב
שהוא חנן אותי? נכון שהבית שלי שבור אבל ברוך השם יש לי בית, נכון שבגדי הם קרועים
אבל ברוך השם יש לי בגד לכסות את עצמי, ונכון שההורים שלי עניים מרודים, אבל ברוך
השם יש לי הורים, ונכון שאין לי כסף ללמוד בחדר או בתלמוד תורה אבל ברוך השם אני
יהודי.
התחלתי
למנות ולספור את כל הטובות שה' גמל עלי עד שפרצתי בריקוד .
הילד
נסע עם החסידים לר' אלימלך מליז'נסק והפך להיות האדמור המפורסם מנחם מנדל מויטבסק
זצ"ל.
גם
אנחנו בסוף שנה זו, צריכים להודות לה' על כל הטוב שחנן אותנו במשך השנה ולא רק
להסתכל על מה שחסר לנו.
שנזכה להסתכל בעין טובה על
חיינו ולקיים את הפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך"
לך חייל
יקר – שבת שלום!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
