צדקה לנפש- כיצד ?
האדם הוא יצור המורכב
מגוף ונפש, ובהתאם לכך, הוא בעל צרכים גשמיים- גופניים ורוחניים-נפשיים. לכן, ה'
יתברך בתורתו הקדושה נותן לנו הדרכה לחיים שלמים ומצוות התורה עוסקים בפעולות
מעשיות טכניות וגם נותנות מענה לצרכים הנפשיים של האדם כמו לשמוח ולשמח, לא לבייש
את הזולת ועוד.
אחת הדוגמאות היפות
לכך מצויה בפרשת השבוע. מצוות הצדקה מנוסחת כך: " פתוח תפתח ידך לו"-
כלומר, יש לתת לאדם צדקה ובהמשך "...די מחסורו אשר יחסר לו"- בדגש על
התייחסות אישית, כלומר, יש להעניק לעני כל מה שיחסר לו, בהתאם למה שהיה קודם- לפני
שההפך להיות עני! ואם אדם עשיר הפך להיות עני, לא מספיק לתת לו אוכל ובגדים, שהם
צרכים פיזיים, אלא יש לספק לו אותם תנאים שהיו לו בזמן היותו עשיר! – זאת בתנאי
שהציבור יכול לעמוד בכך.
מסופר בגמרא על עשיר
שהיו לו עבדים שרצו לפניו כדי לכבדו. לימים נעשה עני ובית הדין סיפק לו סוס ועבד
שירוץ לפניו. באחד הימים לא נמצא עבד והלל, שהיה נשיא העם! התנדב בעצמו לרוץ לפני
העשיר לשעבר. מכאן ניתן להבין, עד כמה התורה חסה על מצבו הנפשי של אדם, וכמה חשוב
לתת לאדם את ההרגשה שהיתה לו בעודו עשיר. כיוון שמצבו הנפשי קשה יותר מאשר אדם
עני, שלא לו בעודו עשיר. כיוון שמצבו הנפשי קשה יותר מאדם עני, שלא התנסה כלל
בעושר, ולא הפסיד כלום בחייו. אם כן, הצדקה ניתנת גם לנפשו של אדם.
המסר עבורנו כיהודים
הוא, שצריך לשים לב לא רק למצבו הפיזי של חברנו אלא גם למצבו הנפשי.
