בס"ד
פרשת וישלח
עשו
ויעקב אחים תאומים שהם בעצם שני הפכים.
אנחנו
עם ישראל בני יעקב. אך מי הם בני עשו? עשו הוא אדום, ומאדום צמחו הרומאים, אלה
שהחריבו את בית המקדש והגלו אותנו ל- 2000 שנות גלות. הממשיכים של אותם רומאים הם
לא פחות מאשר הנוצרים, שהרי הדת הנוצרית התפשטה והתייצבה באימפריה הרומית. ידוע
היחס הכללי של הנוצרים ליהודים לאורך שנות הגלות, יחס שאומר שיהודי יש לו זכות
קיום בתנאי שהוא מוכנע ונבזה בלא כל תקומה. הצורך של הנוצרים בהשפלת היהודים שורשה
עוד בפרשת השבוע שלנו בהתמודדות של יעקב מול עשו. וסופה בעתיד הקרוב של מלחמת גוג
ומגוג. בו יבואו כל העמים למלחמה על ירושלים, כפי שמסופר בספר עובדיה בהפטרה שנקרא
בשבת זו.
התורה
מספרת שעשו "איש יודע ציד איש שדה" איש שיודע לנצל את משאבי הטבע לצרכיו
איש מעשה. יעקב "איש תם יושב אהלים" תלמיד חכם איש רוח.
יצחק
אבינו שיודע שזרעו צריך להקים אומה חושב לתת לעשו איש ברכתו. שהרי עשו איש מעשה ,
איש שיכול לבנות אומה, אמפריה בסוף כשיעקב זוכה בברכות, גם יצחק מודה שלו מגיעות
הברכות. כי מתברר שיעקב איש תם אבל גם הוא עם יכולות מעשיות גדולות גם הוא יודע
לבנות עם ולצבור ממון רב. אלא שיעקב מתעסק בעולם לשם מטרה שהעולם ינהג לפי רצון
האלוקים. ויהיה עולם משוכלל וטוב. טוב גדול ואלוקי.
לעומת
עשו שכל עניינו זה לנצל את העולם למטרותיו האנוכיות, להנות ולמלא תאוותו בלא שום
ערך מוסרי. תרבות המערב, יעקב זוכה לברכה מכל טוב הארץ וכן "יעבדוך עמים
וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך".
עשו
שהברכה חומקת מידו, מתברך לבסוף "על חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד" וכאשר עם
ישראל ימרוד בה' ולא יקיים מצוותיו "ופרקת עולו מעל צורך" כלומר עם
ישראל לא ישלוט אז על עשו אלא להפך.
מאז
ולאורך ההיסטוריה או שזרעו של עשו למעלה ועם ישראל למטה, או שעם ישראל למעלה וזרעו
של עשו למטה. עשו שמרגיש שגנבו ממנו את הברכות זועם על יעקב ורוצה להורגו. יעקב
בורח לחרן, שם נושא לאשה את לאה ורחל אמותינו. לאחר 34 שנים חוזר יעקב עם כל
הפמליה שלו לארץ ישראל ומתבקש שעשו בא למולו עם 400 איש להילחם נגדו. יעקב לא מאבד
עשתונות ומכין את בניו למלחמה, חוצה את מחנהו לשניים ונותן לבניו כלי מלחמה
שיסתירו תחת בגדיהם למצב שבו עשו יחליט לתקוף. בנוסף, מתפלל לה' שיצילהו מידי עשו
ואז שולח שליחים רבים לעשו עם דרונות רבים: כבשים, עיזים וגמלים. כל שליח שמגיע
לעשו אומר לו שזה מנחה לאדוני לעשו מאת עבדו יעקב והנה מגיע הרגע הדרמטי, יעקב
ועשו באים זה מול זה. יעקב משתחווה שבע פעמים עד שניגש לעשו, עשו רואה את זה נופל
על צווארו של יעקב מחבקו מנשקו ובוכה. כמו שני אחים אוהבים מימים ימימה. אומר על
זה ר' שמעון בר יוחאי בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו
בכל לבו. עשו שרואה שיעקב נכנע לפניו, מרגיש שהוא השולט ולכן אין מה לדאוג מיעקב,
הנה הברכות לא נתקיימו ביעקב, כל עוד יעקב כנוע. מרחם עליו ומחבקו. מבחינת עשו
יעקב יכול לחיות כל עוד יושפל בפניו ולא ירים ראשו. יעקב שעדין לא במצב שלם של
אומה שלמה מבין שכרגע כדאי לו להכנע קצת כלפי עשו כדי למנוע עימות ולגלות בעשו את
הצד שאחיו הוא ולא שונאו, כך לאורך ההיסטוריה יש מאבק מתמיד בין זרעו של עשו
שתכליתו בחיים זה לחיות כבהמה נהנתית ולשכלל את הנאותיו בעולם, לעומת עם ישראל ,זרעו
של יעקב, שתכליתו להביא את העולם ליעודו האלוקי, כשעם ישראל שולט זרעו של עשו לא
יכול להוציא את רצונו ולכן כשיכול, דואג
תמיד שעם ישראל יושפל ויתבזה.
יעקב
בדרכו לחרן חולם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שמלאכים עולים ויורדים בו.
וכתוב
במדרש (פרקי דר' אליעזר) שראה 4 מלכויות ששלטו בעולם עולים ויורדים ומלכות רביעית
שזה אדום דהיינו רומי עולה למעלה ולא יורדת נשארת שם המון זמן נרעש יעקב על דבר זה
אומר לו ה' כמה שעלול למעלה כך יפלו חזק למטה. זה יקרה בימי גוג ומגוג. כשיבואו כל
הגוים להילחם נגד עם ישראל בשערי ירושלים, אז ינחלו עשו וזרעו עמי המערב הארופאים,
מפלה קשה. "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום
ולא ישאר שריד לבית עשו" העוצמה של עם ישראל תגדל ועשו שנראה כמשהו לא מנוצח
ישרף ע"י עם ישראל כקש בפני אש.
ואז נזכה ל"ועלו מושיעים
בהר ציון לשפוט את הר עשו והיה לה' המלוכה" דהיינו שהר עשו יהיה תחת משפטו של
עם ישראל ואז שוב יחזרו עשו ויעקב להיות אחים ועשו יכיר בבכורתו של יעקב. היום אנו
זוכים להגשמת הנבואה כשעמנו צובר עוצמה גדולה ואנו עומדים בפני מערכה על שערי
ירושלים. שנזכה לגאולה שלמה!
חייל
יקר! שבת שלום
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
