פרשת ויצא

בס"ד

פרשת ויצא

פרק כ"ח פסוק י': "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"

נשאלת השאלה:

לשם מה התורה רואה לציין את יציאתו של יעקב אבינו, מבאר שבע ואינה מסתפקת בעצם האמירה "וילך חרנה"? כלומר, היה צריך לכתוב "וילך יעקב", מה התורה רוצה להשמיע באומרה "ויצא יעקב"?

רש"י עונה על השאלה על פי המדרש:

"...אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה".

מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם עד כדי כך שאותו רושם ניכר מאוד – שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה.

יצא משם אותו צדיק – נרגש וניכר עזיבתו ולכן – פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של העיר.

כח צדקותו של יעקב אבינו, הוד, זיו, הדר.

ההוד הוא – ההתאמה הנאה של כל כוחות החיים לכל סוגיהן, הופעת ההוד – הוא הפעלת כל כוחות הנפש בסדר ובאחדות נפלאה, גיוס כל המידות הטובות למטרת העליונות, מבלי סתירה ביניהם.

ההדר הוא – הוספת מדרגה ומעלה – ההולכת ונובעת בכל עת ורגע, ההליכה מחייל אל חייל מתמדת בכל מצב, הוספת כוח מתמיד וקבוע המקנה התקדמות בעבודת ה'.

הזיו הוא – החן והחסד השורה בינהם, המאגד את שתי המידות יחד ובנה בניין שלם, ההולך וצומח לתפארת האומה.

כאשר אנחנו מדברים על יעקב אבינו, אנו מדברים על הבחיר שבאבות "איש תם יושב אוהלים" – האב העמל בתורה כל חייו, כל החיים שלו בנויים על פי התורה, הוא איש ציבורי המעמיד 12 שבטים לתפארת האומה, הוא האב המיוחד ביותר, שהלך ממקום למקום בתוך העיר, הסתובב בין האנשים הפשוטים ובכן הסתובב בכל המקומות הציבוריים, בבתי חולים, בבתי הספר, בבתי המלאכה, במחנות צבאיים, הוא הורגש אצל כל אדם ואדם באשר הוא. הוא השפיע על כל אדם בעיר, היה אכפת לו מכל אדם, כולם הכירו והרגישו בנוכחותו ובצדקתו, לכן התורה אומרת שכאשר יצא מן העיר, פנה הודה של העיר, זיווה של העיר והדרה של העיר – כלומר כל אותו יחס מיוחד שהיה מרעיף על כולם חסר. צדיק בסדר גודל עולמי שכזה, לא צריך להסתובב בין אנשים כדי שירגישו אותו. עצם מציאותו וצדקתו וענקיותו של יעקב אבינו משפיעה ומעניקה רוח של גבורה ואמונה בכל העיר, כל העיר ניזונה מצדקותו. את הדברים הרוחניים שלו כל אחד קיבל, הכל הרגישו את הכוחות הרוחניים שלו, העיר כולה מקבלת חיות ממציאותו של הצדיק הזה. לכן התורה כותבת דווקא "ויצא יעקב" שהרי יציאתו גרמה שכל הדברים המיוחדים שלו חסרים עכשיו, שהרי יציאתו אינה רגילה ככל היציאות.

לך חייל יקר – שבת שלום!

מתושבי הישוב היהודי בחברון