פרשת
בלק
הרי
מואב מעולם לא חזו במחזה סוריאליסטי מזה:
אתון
פותחת פיה ומדברת כאחד האדם! ואוהו, יש לה מה לומר! אדם המדבר כאתון זה מחזה לא כל
כך נדיר במחוזותינו… אך שחמור ידבר בלשון בני אדם?!
האפיזודה
הלא תאומן הזאת הינה אחת משיאי התרחשות במאבק רוחני המתחולל בפרשתנו, "פרשת
בלק".
עם
ישראל נמצא בסוף 40 שנות נדודיו במדבר על
סף הכניסה לארץ. זה עתה גבר במלחמת בזק על 2 מלכים שכל עמי כנען רעדו מפניהם וסמכו
על כחם וגבורתם המוכחת על ביצוריהם וכלי נשקם המתקדמים בעולם הקדום. צבאותיהם
התאמנו מזה 40 שנה על מנת שלא לאפשר לשבט הנוודים הישראלי לעבור דרכם. כל אחד משני
המלכים הללו היה גבוה לפחות פי 6 משחקן הכדורסל הכי גבוה ב- N.B.A.
עמי
כנען הוכו בהלם. מעתה אין שום מכשול העומד בפני הנוודים העומדים לשטוף את הארץ.
במצב חירום קיצוני זה פונה איפא בלק מלך מואב – האומה הבאה בתור להיכבש – לעזרת כח
מטאפיסי במדין מקום גידולו של מנהיג הישראלים, משה ממה וכיצד הוא שואב את כוחותיו
העל אנושיים?
והתשובה
שקיבל: "תפילה" . משה ועמו כחם בפיהם.
אם
כן, אומר בלק אשכור את שרותיו של הקוסם הכי מפורסם בעולם ואציב אותו כנגדם.
אמר
ועשה. שלח את כל שרי ממשלתו בראשות שר האוצר אל בלעם בן בעור הקוסם, אשר על כרטיס
הביקור שלו כתוב: "בלעם – קוסם בין לאומי מומחה מס' 1 להטלת קללות וכישופים
על יחידים ועל אומות – אחריות מלאה על העבודה". הוא הבטיח לו באמצעות שר
האוצר את כל הזהב המצוי במרתפו הבנק המרכזי של מואב. (והיה שם הרבה מאוד זהב!)
בלעם
לאחר מו"מ מיגע שכלל הרבה "תלך תבוא" יוצא לדרך אלא שכח קללותיו של
בלעם אינו כח עצמאי. הוא מומחה לשאיבת כח שמימי. יש לו שיח וסיג עם אלקים. וכאן
כאשר בלעם "מודיע" על כוונותיו לאלקים, הוא נענה – כמה מפתיע – בסרוב מוחלט. אך בלעם לא מוותר
בקלות על הזדמנות לגרוף הון עתק ועיקר אינו מוותר על הזדמנות לקלל את העם שנוא
נפשו משכבר הימים, לאחר הפצרות חוזרות ונשנות הסרוב מפשיר אך בהנחיה מפורשת להוציא
מפיו רק את אשר יאמר לו האלקים. בלעם הולך שמח וטוב לב מתוך מחשבה ברורה שהוא כבר
"יתחמן" את הבוס. או אז מגיעה פרשת "האתון המדברת" שענינה
ל"אפס" אותו ולהחזירו למסלול האלקי. כל ההתרחשויות עד כאן מופלאות
ודורשות הסבר והרחבה רבה אך אין כאן המקום להאריך.
עכ"פ
בלעם מגיע ליעדו, נפגש עם בלק מקבל את "המשימה" עורך את כל ההכנות
הנדרשות ליצירת "קללה משובחת" פותח את פיו ולעיני בלק ושריו יוצאים
לו... ברכות ותשבחות מהנפלאות והנאדרות שנאמרו אי פעם על האומה הישראלית.
בלק
בחמת זעם מבקש הסברים ובלעם (שכבר קודם לכן הכין לו פתח מילוט) עונה לו בתמימות –
"מה אתה רוצה הרי כבר אמרתי לך : "את אשר ישים האלקים בפי – אותו אשמור
לדבר".
המחזה
חוזר ונשנה 3-4 פעמים ובלעם חרף רצונו העצום (גם נטיתו הפוליטית וגם כאמור הזהב
במרתפי "בנק מואב") במקום קללות חריפות ומסוכנות ביותר יוצאות לו ברכות
מתוקות מדבש...
לידע,
להודיע ולהיוודע כי משחר האומה הישראלית, עושים אומות העולם כל אשר לאל ידם למוסס
את עם ישראל והקב"ה מצילנו מידם, והיא שעמדה לאבותינו ולנו...
לך חייל
יקר, שבת שלום!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
