בס"ד
פרשת בלק
פרשה מה זה
מעניינת... ואם הציטוטים ארוכים, אנא אל תתיאשו! גם הם מעניינים. קראו ,
התבוננו ותהנו.
בלק ראה בעין
אחת, מה שרבים לא רואים בשתיהן. ברגע של אמת קלט את משמעות עם ישראל, את סוד
בדידותו ויחודו.
מעל פסגת הרי
מואב, עמד בלעם שתום העין המום ומשתאה. הברק האלוקי פגע בלב אנטישמי זה והאיר בו
לרגע, ובהארת פתאום את משמעות הם ישראל עד עמקו. שם מעל פסגת ההר צפה בעם השוכן
בעמק למרגלות ההר, והנה צעדו בסך, לנגד עיני רוחו כל דורותיו של עם זה. בפנורמה
היסטורית רחבת היקף הוא קלט את המראות והבין את משמעותן. לפתע תש כוחו, הקללות
שהכין לעם זה נחנקו בקרבו, במקומן צף הכורח לברך. המראות כפו עליו לשאת את משלו
ולתאר את מהות עם ישראל כמות שהוא.
"מה אקוב
לא קבה א-ל" כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורו הן עם לבדד ישכון ובגויים לא
יתחשב"
(במדבר כ"ג ח' – ט')
וכך מאירים
הפרשנים את דבריו: "אני (בלעם) מביט ורואה אותו ישכון לבדד ואין עם אחר
שיתחבר אליו כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחד (ברית המועצות,
ארצות הברית, גוש היורו וכו' וכו') אבל אלו (ישראל) כולם תורה אחת ומשפט אחד להם
וגוי אחד הם, וישכון בדד בשם יעקב וישראל, כאשר אני רואה אותו עתה, כן ישכון
עולמים בטח בדד עין יעקב... ואין אומה שתתגבר עליו ולא שיטפל (=יתחבר) הוא אליה". (רמב"ן).
זו המפה
ההיסטורית הייחודית שלנו, היא גרמה לרבים שלא הבינוה, אי נוחות וסבל רב. אחרים
קלטו את בשורתה ראו בבדידותה זו ברכה, אך אלה גם אלה יודעים שהם ניצבים בפני תופעה
שאין לה אח ורע בתולדות העמים. להלן נקודת תצפית של בן דורנו – ד"ר יעקב
הרצוג ז"ל שהיה יועץ מדיני של 3 ראשי ממשלות בישראל והיה חריף עד כדי כך
שכינויו היה "צפנת פענח". בין השאר היה שגריר ישראל בקנסה, שגריר ישראל
באו"ם, מועמד לרב ראשי לאנגליה, היה בנו של הרב הראשי הרב יצחק הלוי הרצוג
זצ"ל ואחיו של נשיא המדינה לשעבר.
הדברים מצוטים
מתוך חוברת שכתב "הן עם לבדד ישכון".
הכרת
העולם הנוצרי בייחודו של העם היהודי:
לפני שנתיים
בתקופת מלחמת ששת הימים, היו כאן 15 תיאולוגים נוצריים. הם היו ראשי פאקולטות
לתיאולוגיה ב- 15 אוניברסיטאות אמריקניות. הם נשלחו ע"י הממשלה האמריקנית
למזרח התיכון לדווח על הצד הרוחני של העמים השונים.
הם הגיעו
למדינת ישראל ועפ"י דרכנו הראינו להם כל בית חרושת חדש וכל קיבוץ וכו', כאילו
מעולם לא ראו כדברים הללו. הם אמרו: הכל טוב ויפה, אבל אין אנו מומחים לא לחקלאות,
לא לתעשיה, וזה לא מעניין אותנו. גם באמריקה יש פה ושם תעשיות. אנחנו באנו לבדוק,
מה זה אומר מבחינה היסטורית רוחנית. אנו צריכים ללמד כמרים ברחבי ארה"ב, אנו
פאקולטות לתיאולוגיה. הזמינו אותי לשיחה אתם, והיו ביניהם מכל המינים, כל הקשת
הנוצרית: קאתולים, פרוטסטאנטים מכיתות שונות.
אני שאלתי
אותם, איך הם רואים זאת. הם אמרו שהם באמת אינם יודעים להגדיר מה שהם רואים. אפשר
שזו תופעה ניסית או משהו אחר שאין הם יודעים להגדירה מבחינה תיאולוגית דתית טהורה.
אמרתי להם: תראו, אני איני יכול לשכנע אתכם. אני יהודי ואתם נוצרים דרכינו נפרדות.
אבל אשאל אתכם שאלה: אנו מאמינים במושג של עם לבדד ישכון. אנו מאמינים בני מאמינים
מקבלים שזה נאמר לפני 3300 שנה, מפי בלעם, גדול נביאי אומות העולם, שעליו אמרו
חז"ל: בישראל לא קם כמשה, באומות העולם קם. זו אגב אימרה של העזה אדירה,
להגיד שנביא אומות העולם בלעם עמד בדרגה גבוהה יותר מכל נביאי ישראל חוץ ממשה.
הוספתי ואמרתי להם: אתם מדברים על רוח אקומינית. היכן יש לכם דבר כזה, באיזה מקום
אחר יגידו לכם דבר כזה? אמרתי להם שלפי תפישתי יש הסבר, מדוע חז"ל אמרו עליו
כך. כל נבואה אדם מסוגל בהבנתו ראשונית לתפוש. הוא אינו מסוגל לתפוש, איך באה
הנבואה, וזה מעשה ההשגחה.
אבל כשם שאדם
מסוגל להגיד: בעוד עשר שנים הוא מניח שיהיה כך וכך, יש בזה מעין ניצוץ קטן של
נבואה. אבל אם תכפיל את זה באלפי שנים, ויקום אדם והוא יכול לראות חזון עולם, שבו
קשור בית ישראל, זה מעבר לתפישת אנוש.
וכן מה שבלעם
אמר על בית ישראל, זה מעבר התפישה הראשונית. היו ביניהם מבקרי מקרא. שאלתי אחד
מהם: לפי התאריכים שלך, מתי נאמרו הדברים הללו? הוא אמר: לכל המאוחר לפני 2700
שנה. אמרתי, מעניין מאוד, שלפי דבריך כל העולם הנוצרי מקבל שלכל הפחות לפני 2700
שנה – למניננו 3300 שנה – נאמרו הדברים הללו. הוא אישר זאת. שאלתי: כולכם מאוחדים?
כן, זה מקובל מבחינה מדעית שבמדעית, לא מבחינת האמונה, כי זה הוכח במיטב המסמכים
שעברו את ניתוחי המקרא.
אחדות
העם היהודי:
אמרתי להם:
בואו והגידו לי על איזה עם אחר בהיסטוריה נאמרה נבואה כזו, אם בהודו, בפרס, ביוון
העתיקה יש מישהו שקם ואמר על איזה עם איזו נבואה שהיא לאחרית הימים, לדורות או
לזמן יותר קצר. בדקו, החליפו ביניהם דיעות והחליטו שאין דבר כזה בנמצא. אמרתי:
שנית, האם הנבואה הזאת התקיימה או לאו? אראה לכם, עד כמה אנחנו עם לבדד ישכון. אין
לנו משפחה. לכל מקום שנפנה אנו בודדים. אין אנו חברים לא בנאט"ו, לא בברית
וארשה, לא בארגון המזרח התיכון, לא באיגוד המדינות המתפתחות – בכל מקום מקבלים
אותנו בכבוד מלכים, אבל לא לתוך המשפחה. כמדינה אנו דומים לכאורה ליהודי בגולה.
היהודי בגולה, עם כל כספו הוא נערץ. יעשו אותו נשיא כל ארגון, אבל להזמינו ביום
ראשון אחה"צ לבית – לא יזמינו. לקבל לתוך משפחה – לא. אנו כך גם בזירה
הבין-לאומית. לו היתה מדינת ישראל נופלת חלילה, אין עם אחר שהיה מרגיש בכך אבידה
משפחתית. אין לך עם בעולם שיש לו דת אחת, ואין לך דת אחת בעולם שיש לה עם אחד. אין
לך עם אחד שלקיומו צריך להרהר לא רק מה יהיה עליו במלחמה, אלא לא פחות מזה מה יהיה
עליו בשלום, כיצד יעמוד בשלום מול עשרות המיליונים, האם יעמוד בפני טמיעה. אין לך
עם אחר שתלוי בקיומו בגולה, בתפוצות, והם תלויים בקיומם בו. אם כל הגולה האירית
בעולם תחלוף מחר מן העולם, ברור שאירלנד תישאר. אבל מה יהיה חלילה על בית ישראל,
אם היהודים בעולם לא יהיו? איך נעמוד?
האחדות הזאת
אינה רק עניין מיסטי , ולא רק יסוד אמונתי בעם היהודי. זה כורח החיים הניצב לנגד
עיניו של כל אחד מאתנו. בלי זה אנו עומדים עירום ועריה בפני מרחב אדיר שמאיים
לבלוע אותנו אם לא במלחמה, הרי בשלום. אם לא עכשיו, הרי שבמרוצת הדורות. אנה אנו
באים בלי היסוד של העם היהודי?
נצחיות
ישראל שרויה בהשגחה ובאמונה:
הסברתי להם את
הבדידות המעיקה הזאת. אמרתי להם שיש פה פרדוכס עצום. לכאורה אנו החברה הארעית
ביותר מבחינת הבטחון, ולמעשה אנו החברה הקבועה ביותר. לכאורה אנו חברה אגנוסיסטית
ביותר, כביכול הכל כוחי ועצם ידי, ולמעשה אנו מאמינים בניסים, כל מדינת ישראל על
כל פלגיה מאמינה בהם, יותר מכל עם אחר. לכאורה אנו צועדים תמיד לבלתי נודע, ולמעשה
אנו צועדים לעתיד. ככה אנו מלאים פרדוכסים, אבל אנחנו בסופו של דבר עם לבדד לא
כפרדוכס, אלא אולי כטבע היחידי האמיתי בהיסטוריה האנושית, שהצליח להתקיים מעבר
לזמן ולכן תפש את מקומו מעבר לכללים המקובלים של ההיסטוריה.
לכן עם כל
הארעיות, עם כל חוסר האמונה, עם כל חוסר הבטחון, כל הספקות והפקפוקים, כל האיומים,
כל ההשגות על הזכות, שכולן מבחינה הגיונית טענות חזקות מאוד, ועל זה יישבו
פאקולטות באוניברסיטאות ברחבי העולם וידונו. במשרד החוץ האמריקני שואלים: מה הם
עושים פה; ברומא: מה קורה לעם היהודי מבחינת אמונה. וכן בכל העולם הערבי הטוען: מה
הם באו להפריע לנו. כשכל אותם הספקות והחששות יש להם על מה להתבסס, ויש להם מקום
במחשבת המאה העשרים. אבל כולם מתנפצים אל הנצחיות של בית ישראל השרויה בהשגחה
ובאמונה.
ישראל
– שלב בתהליך הגאולה:
לכן בסוף דברי
היתי מסכם: מדינת ישראל, כאמור, היא בגדר פאראדוכס. כל הנורמאליות הוכחה כחסרת
שחר. זו מדינה השרויה באמונה, יביעו זאת כפי שיביעו, האמונה שרויה ביסודותיה.
מדינה שהיא חיה בהווה, אבל חיותה בהווה, זכותה בהווה, הכל נובע מן עבר, והכל כרוך
וכבול ומשולב יחד בתהליך גאולה, שאני בכל אופן מאמין, שהגאולה נפרשת בפנינו בזו
התקופה החדשה של ההיסטורי היהודית שזכינו לחיות בתוכה.
חיילים יקרים, שבת אחרונה בחברון...
צאתכם לשלום, אימון קורע...
ושובכם לחיים טובים ולשלום!
מבוגר הגדוד, מחזור נוב. 69
ומכל תושבי הישוב היהודי בחברון
