פרשת בלק

בס"ד

פרשת בלק

לפני שבוע קראנו את פרשת חוקת, שמבטאת סתירה, לכאורה חמורה ביותר.
תחילת הדברים מלמדים על טומאה וטהרה. ניתן להיטהר ע"י אפר פרה אדומה .
אלא שאדם טהור שעוסק בטהרת אחרים, ע"י הזיית האפר על טמאים, נהפך ע"י פעולתו, לטמא.

הבנת סוגיה זו, מקומה לא כאן. מה שכן, היא דוגמא להפכים הקיימים במציאות, ובעיקר, במציאות רוחנית כפי שמובא לנו בתורה, תורה ה', דברי אלוקים חיים.

פרשת השבוע אותה נקרא השבוע נקראת פרשת בלק. אנו מוצאים את עצמינו פנים אל פנים מול דמות שאפשר להגדיר כמפחידה, אישיות מיסטית, המקבלת תמורה ע"מ לקלל את עם ה', עם ישראל . בלק, כמלך, כאחד מגדולי מנהיגי אומות העולם, הבין שאי אפשר לנצח את עם ישראל, בדרך לארץ ישראל, בכח, באמצעים צבאים ומלחמתיים. לכן החליט להשתמש בדרכים אלטרנטיביים, יצירתיים. תמורת בצע כסף שכר מכשף גדול, שישתמש בכוחות על- טבעיים כדי להוריד את עם ישראל מגדולתו.

המכשף, יצור טמא, בשם בלעם, היה נחשב כגדול נביאי אומות העולם, עם יכולות מיסטיות עצומות. הוא נלקח להילחם, בכח פיו, לנצח את ישראל.

מה יש בכח הפה? הכל. מילה טובה יכולה לשנות את חייו של אדם, לגרום להעלת  רוחו ובמקרים מסוימים להיות כפיקוח נפש והצלות נפשות. וחלילה ההפך. הלבנת פני חברו ברבים מוגדר ביהדות כשפיכת דמים ממש ועונש העושה כך חמור ביותר. ידוע שברכת צדיק עשויה לשנות מציאות. בימים אלה, כמה סיפורים שומעים וקוראים על מופלאי ברכות הרב אליהו זצ"ל, בריפוי חולים, במזווג זיווגים, וכו'. כך כח הפה, לברך ולהטיב.

וההפך, לא עלינו. לשון הרע ידוע כגורם להרס, כמביא חורבן, על הפרט ועל הכלל.
קללה, בכל צורה שהיא, עלולה גם לפעול, לא לטובה, אלא ההפך.

כך הבין המלך בלק, ולכן שילם הון עתק לבלעם לקלל את עם ה'.

אלא שמעז יצא מתוק. האמת היא שהלשון בידי האדם. אבל כאשר מדובר על הכלל, ועל דברי צדיקים, נביאים, וגם נביאים טמאים, מקור הדיבור לא מהאדם עצמו, אלא מה'.

בלעם חפץ לקלל, אלא מפיו של טמא זה, יצאו דברי ברכה. לא סתם מילים, אלא מהות עם ה'.

מה טוב אוהליך יעקב- כפי שכתוב בתורה, אין אוהל אלא אוהלה של תורה. כמה טובה תורת ה', תורת חיינו. וההמשך, משכנותיך ישראל: משכן, ככינוי לבית המקדש. בית כנסת מוגדר כמקדש קטן. כמה טוב בתי כנסת, מקומות תפילה, מקום למגע ישיר בין האדם לבורא עולם. ובתי מדרש, מקום מגע בין אדם ותורה, מגע ישר בין יהודי לבין דברי אלוקים חיים.

ומי מלמד אותנו, מי מגדיר את מהותנו כעם צנוע, קדוש וטהור? בלעם הטמא.

ידוע שצירוף אותיות בלק ובלעם יוצרים עמלק וגם בלבל- בלבול. עמלק הוא ההפך הגמור מעם ישראל, שיא רשעות הבריאה. הקב"ה, בפרשתנו, "מבלבל" את בלעם, ולא מאפשר לו לאחוז בקללה, והופך את הקללה לברכה, ברכות שמבטאות את עצם פנימיות נשמת עם ישראל.

יהי רצון שברכת ה' תשכון על כל חיילי צה"ל, המגינים על העם והארץ, יום וליל, ושה' ישמור על כל אחד ואחד, כברכת בלעם:לא-הביט אוון ביעקוב, ולא-ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עימו, ותרועת מלך בו.

לך חייל יקר, שבת שלום
מתושבי הישוב היהודי בחברון