פרשת חוקת
בפתיחת
הפרשה שנקרא השבת בבית הכנסת נפגשים אנו
בפרשיה הלכתית המורכבת משני מרכיבים .
הראשון מתאר את הכנת אותם המים המסוגלים לטהר טמאי מתים, והשני מלמדנו באלו נסיבות
אדם בישראל נטמא בטומאה החמורה ההיא, וכיצד ניתן להיטהר ממנה. שני המרכיבים מתאחדים
לפרשיה אחת הנודעת בשם פרשת פרה אדומה .
מיקומה
של הפרשיה הזאת מעוררת תשומת לב מיוחדת
.היא חוצה את ספר במדבר מבחינה כרונולוגית בכך שלפניה, הספר מתיחס לקורות בני
ישראל בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, ולאחריה, ממשיך הספר בקפיצה של 38 שנה לתאר את
אירועי שנת ה 40 בתום גזרת חטא המרגלים; כאשר כבר הוחלף דור המדבר , והחל והחל
כיבוש עבר הירדן המזרחי על ידי משה וחייליו.
מתבקשת
מאליה השאלה, מדוע הושחלה הפרשיה הנדונה, שמקומה הטבעי לכאורה היה בספר ויקרא ליד
דיני טומאה וטהרה , דווקא בתפר המחבר שני חלקי ספר במדבר כמבואה לעיל?
הסברים
שונים נאמרו בנידון ונתייחס כאן לשנים מהם. הרי מאז חטא המרגלים ועד ביטול הענשת
הדור בשנת ה 40 היו בני ישראל "מנודים לשמים"- כלומר , לא קיבל משה שום
פרשיה של תורה חדשה לאמר לבני ישראל .יש לשער שהרבה דברים ארעו באותן 38 שנה של
גזרה, אולם לא מצא המקרא עניין לכתוב עליהם . מבחינת התורה עיסוק אחד בלבד היה
לבני ישראל במשך כל אותה התקופה, והוא לקבור את המתים. לכך היא רמזה על ידי השחלת
פרשת טומאת המת דווקא במקום בו הושמה.
לפי ההסבר הזה פרשת פרה אדומה מתחברת עם חטא
המרגלים שבעבר; אולם ניתן באותה מידה
לחברה לעתיד, כדבר בעיתו. הרי עם כניסת בני ישראל ארצה אמורים הם להגשים את הייעוד
של "והייתם לי סגולה מכל העמים... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי
קדוש"(שמות יט/ ה-ו) , ובכך לתקן את חטאו של אדם הראשון ולהביא לקיום החזון
"בלע המוות לנצח..." (ישעיהו כה/ח).
בינתיים
הטהרה מטומאת המת מצריכה שריפת פרה אדומה, אבל בעתיד הטהרה תבוא מאליה עם ביטול
גזרת המוות שהוטלה על אדם הראשון , הוא וצאצאיו, מחמת החטא.
יצוין שכמו בטהרת המצורע שנלקחו על ידי הכהן
ארז הבולט בגבהותו, ועלי אזוב הניכר בשפלות צמיחתו;כך גם נלקחו אלה על ידי הכהן
המכין את מי הפרה האדומה להביא טהרה
מטומאת המת. ואולי כל זה כדי לרמוז שלא יכולה להיות טהרה אמיתית עד שאדם מבטל את
גאוותו לפני מלכו של עולם ברוך הוא, ונכנע למצוותיו כעבד לאדון. אותה
"השפלה" מביאה רק לעליה כפי שכתב נעים זמירות ישראל באומרו "צדיק
כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"(תהילים /יג ).
לך חייל יקר, שבת
שלום
מתושבי הישוב
היהודי בחברון
