בס"ד
פרשת ויחי
כשיעקב
אבינו עומד להסתלק מן העולם, קורא ליוסף ובניו ומברכם. בני יוסף עתידים להיות עם
רב מאוד, ולהנהיג את עם ישראל בתקופות שונות. יעקב אבינו מסיים ברכתו
ואומר:"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי
אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ".
פסוק
זה נתקבל בכל ישראל לפסוק של ברכה, שבו כל אדם מברך את בניו.
ויש
להבין, מהי כוונת יעקב אבינו ע"ה באמרו:"ויקרא בהם שמי ושם אבותי"-
אם בא ללמדנו על הייחוס- שתמיד עם ישראל יהיו מיוחסים לאבות הקדושים- זה אינו
עניין לברכה, זו מציאות.
ואם
הכוונה שבני ישראל עצמם, ובני השבטים יהיו נקראים בשמות אברהם יצחק ויעקב- זה לא
ייתכן, כיוון שלא מצינו במקרא אף אחד שנקרא בשמות אלה (ואע"פ שמצווה גדולה
לאדם לקרוא לבניו על שם הוריו, וכמ"ש הפוסקים, שיש בזה מצוות כיבוד אב ואם,
כנראה שחששו מכבוד האבות ביותר, עד כדי כך שפחדו לקרוא בשמותם)!
שכעם והנה ידוע ישראל עושים רצונו של
הקב"ה, ושרוים בטובה, נקראים בשם ישראל- ישר אל, והוא שם המראה על חשיבות
ושררה("כי שרית עם א-הים ועם אנשים ותוכל") וכשחלילה אינם עושים כרצונו,
נקראים בשם יעקב. ואמרו חז"ל (מ"ר תולדות סג ג) שגם אברהם נקרא ישראל,
וגם יצחק נקרא בשם ישראל, וגם יעקב נקרא בשם ישראל, וגם יעקב נקרא בשם ישראל.
וע"פ מדרש זה מפרש רבינו יוסף חיים זיע"א שיעקב אבינו מברך את צאצאיו
שתמיד יהיו נקראים בשם ישראל, שהוא השם החשוב ביותר, והבנת הפסוק היא כך: ויקרא בהם
שמי- שהוא שם אבותי אברהם ויצחק. ובאיזה שם נקראו שלושתם- בשם ישראל.
הרב
חנוך ארנטרוי זצ"ל (ספר קמץ המנחה) מוסיף, שכונת יעקב אבינו ע"ה בפס' זה
להתפלל, שגם הבנים ימשיכו לקרוא בשם אלוקי אבותיהם, ללכת בדרכיו, ולשמור חוקותיו,
כדרך שחינכו האבות הקדושים את בניהם. כך ההורים ימשיכו לחיות בתוך בניהם, וכך שמם
יקרא עליהם.
חייל יקר, שבת שלום!
תושבי הישוב היהודי בחברון
