פרשת וארא

פרשת וארא

 

 בתחילת פרשת "וארא" ה' מזכיר למשה את האבות, אברהם יצחק ויעקב, לפני ההבטחה להעלות את בני ישראל לארץ:

"וַיְדַבֵּר א-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר אֶת-בְּרִיתִי. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה'; וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'".

 

על פסוקים אלו אומרים חז"ל: "אמר ה' למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין! כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב ב"א-ל שד-י", ולא הרהרו על מדותי, ולא אמרו לי "מה שמך". אמרתי לאברהם 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', ביקש מקום לקבור את שרה - ולא מצא, עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק 'גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך', בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר 'ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים' - ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב 'הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה', ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה - ולא הרהר אחר מדותי" (שמות רבה ו', סנהדרין קיא, ב"ב טז).

 

על פי מדרש זה, ה' מציין למשה כי האבות עמדו בניסיונות ולא באו בטרוניה ובתלונה לה'. כך אברהם אבינו, שלמרות שהובטחה לו כל הארץ, כשהיה צריך חלקת קבר לקבור את שרה לא מצא, עד שקנה בכסף את מערת המכפלה.

 

אם כן, על פי חז"ל, לא עקידת יצחק היא הניסיון האחרון של אברהם, אלא קניית מערת המכפלה. כך מפרשים הרמב"ן, רבנו יונה, פרקי אבות (פרק ה' משנה ד') ועוד.

 

מה ההסבר לכך?

ניתן לפרש, שהניסיונות בהן עמד אברהם אינם קשיים "רגילים". בניסיונות קיים מימד נוסף: סתירה מפורשת להבטחות. אין מדובר בקושי "רגיל", כמו חייל במסע או במשימה, בה אמנם קיים קושי ומאמץ, אך המטרה ברורה ומוגדרת. לעומת זאת, בניסיונות שבהם עמד אברהם הוא נתקל בסתירות (לכאורה) להבטחות שקיבל, ועם זאת נשאר נאמן ולא הרהר אחר מידותיו של ה'. בקניית מערת המכפלה אברהם נאלץ להתחנן לפני בני חת ולקנות בכסף מלא את הנחלה שהובטחה לו. הוא עמד בניסיון, וכך זכה בנחלה בארץ ישראל ובמעמדו כאבי האומה.

 

יהי רצון שבזכות האבות נזכה לגאולה וישועה, כנאמר: "זוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם", במהרה.