השבת אי"ה נקרא בתורה על התודעותו
של יוסף לאחיו אחרי הקרע הנוראי שאמלל את בית יעקב אבינו במשך 22 שנה.
תגובת האחים לקריאה "אני יוסף –
העוד אבי חי?" מתוארת בלשון המקרא
"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו".
חכמנו ז"ל סיפרו לנו (במדרש בראשית
רבה צ"ג / י') שבהגיע התנא אבא כהן ברדלא לפסוק הזה, היה אומר: "אוי
לי מיום הדין; אוי לי מיום התוכחה... יוסף
קטנם של שבטים היה, ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו; לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל
אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר "אוכיחך ואערכה לעיניך" (תהילים נ' /
כ"א) – על אחת כמה וכמה".
מהדברים האלה יוצא ששאלת יוסף
"העוד אבי חי" הוותה לפי הבנת החכם הנ"ל תוכחה קשה מאוד כלפי אחיו,
ויש לנסות להבין במה היתה בזו תוכחה.
נשים לב שקדם לקריאת יוסף "אני
יוסף – העוד אבי חי" נאום ארוך אשר בו הזכיר האח יהודה 14 פעם את אביהם הזקן
ואת צרתו ומותו הצפוי באם ישובו האחים הביתה בלי בנימין, אחיהם הקטן. משום כך הבין
החכם אבא כהן את שאלתו של יוסף "העוד אבי חי" לא כשאלת תם, אלא כשאלה
רטורית מלווה תוכחה – וכאילו אמר להם – "אחרי כל הצרות שגרמתם לאבינו
בתעלוליכם כלפי, לפני 22 שנה, היתכן שהוא עוד בחיים? האינכם מתביישים לנגן לפני על
צרת אביכם כאשר לא התחשבתם בה כלל וכלל במעשיכם אז? כמה צבועים אתם!"
אולי הכרת אותה הצביעות עליה הצביע יוסף
בתוכחתו הזכירה לאבא כהן בר דלא את הצביעות הטמונה בהתנהגות הוא עצמו; ולכן בקריאת פסוקנו הנדון צעק "אוי לי
מיום הדין, אוי לי מיום התוכחה".
השקפתו של החכם הזה היתה שלאחר 120 שנה
יצטרך הוא לעמוד לפני בית דין של מעלה ויראו לו שם [כמאמר הכתוב: "אוכיחך
ואערכה לעיניך" (תהילים נ' / כ"א)] מעין סרט וידאו "חיים
שכאלה". בו יופיעו כל המחשבות, הדיבורים והמעשים של עצמו במשך כל ימי חלדו על
פני האדמה ; ויצוינו בהם אין ספור נקודות של צביעות; ואיך יוכל לעמוד בצילה של
בושה כזאת?
ואם אצל תנא קדוש וחכם אמיתי כך – כמה
עלינו להתחשב בתוכחת מוסר זו ולשאוף לשפר את מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו בל נהיה
נאשמים כצבועים.
