בס"ד
פרשת ויגש
תכונות
המלכות וההנהגה של יהודה
בפרשתנו,
פרשת ויגש מובא אחד מהסיפורים הכי דרמטים ומרגשים בחמישה חומשי תורה . לאחר שבסוף
הפרשה הקודמת הגביע נמצא באמתחת האח הקטן בנימין והאח יוסף אומר שהוא , בנימין,
ישאר לו כעבד ושאר האחים יכולים לחזור עם האוכל לאביהם בארץ כנען, אז ניגש יהודה
ליוסף ומתחיל להתוכח איתו,הוא לא מוותר בעוז ובגבורה הוא עומד לפני יוסף שהיה משנה
למלך מצרים ומדבר עם יוסף בצורה קשה. עד עכשיו האחים היו פסיביים ולא העזו לדרוש
משהו מיוסף עד שיהודה עומד ומבקש שהוא יהיה עבד תחת בנימין כי הוא לקח את הערבות
על בנימין ושבנימין יחזור עם שאר האחים לארץ כנען.
ההנהגה
שלו מוצאת חן בעיני יוסף ופותחת את ליבו. יוסף מבקש שיוציאו כל איש מעליו מלבד
אחיו ויוסף מתוודע אל אחיו .
בפרשה
אנו רואים גם את האחריות המיוחדת של יהודה בלקיחת המאמץ בשביל כל המשפחה. מיהודה
אפשר ללמוד מה הם תכונות של מלכות והנהגה: לעמוד בעוז ובגבורה בעד עקרונות
אמיתיים, ערבות הדדית ואחריות כלפי אחיו (העם), להיות רחמן ואפילו למסור את הנפש
בשביל אח. מלכות והנהגה זה לא מי הכי חזק או מי הכי עשיר, מי הכי כריזמטי או מי
הכי מבטיח הבטחות אלא בדברים הרבה יותר מהותיים.מלכות והנהגה מתחילים קודם כל
מהקשר העמוק והבלתי תלוי לרעיון ,לאידיאל,ומתוך כך נוצרת האחריות לכלל.
בסוף
הפרשה מסופר איך יעקב שולח "את יהודה להורות לפניו גושנה" להכין את
המקום למשפחה בגושן. חז"ל אומרים שהמילה "להורות" זה להכין בתי
מדרש וישיבות, לכאורה יהודה קודם כל צריך להכין שיהיה מים , שהיה בתים – תנאי
מגורים טובים למשפחה הגדולה אבל יהודה נשלח להכין את הדבר היותר חשוב – הבסיס
הרוחני. המשפחה והעם לא יתקיימו רק בזכות החומריות (השפע הכלכלי שיש בארץ גושן)
אלא קודם כל הרוח, המורשת, המסורת והמוסר. יעקב ויהודה יודעים זאת. ההנהגה והמלכות
של יהודה מבוססים ע"ז על החיבור העמוק לרוח התורה והאמונה.
שנזכה
שיעמדו לנו מנהיגים עם תכונות כאלו, כמו של יהודה, גבורה ועוז, אחריות וערבות עם
חיבור עמוק לרוח התורה והאמונה, שינהיגו אותנו בצדק , בענווה , בישרות , בעוז
ובאמונה. וגם אנחנו שנמצאים בנחלתו של יהודה, בעיר האבות, עיר שדוד מקים בה
מלכותו, נזכה לספוג תכונות אלו ורוח אמת זו.
חייל
יקר, שבת שלום!
מתושבי
הישוב היהודי בחברון
