פרשת פקודי
השבת אנו ממשיכים עם ענייני המשכן בהם אנו עוסקים בשבועות האחרונים.
אחת המשימות המעצבנות ומייגעות בצבא הם ספירות המלאי אותם עורך הרס"פ מידי פעם.
בפרשה יש לנו ספירת מלאי והתחשבנות של התרומות שהובאו להקמת המשכן.
"אלה פקודי משכן העדת"
במדרש מובא כי בני ישראל חשדו במשה רבינו בעניין נדבות המשכן ובשל כך, הוצרך משה לערך לפניהם חשבון מדוקדק של הכסף.
... כדי להוכיח שכסף והזהב הגיע בשלמות למלאכת המשכן.
פעם הצדיק רבי שלמה מראדומסק זצ"ל שאל אינני מבין איך עלה על דעתם של ישראל חשד כזה ?! וכי לא ידעו שמשה בז לכל מה שקשור כסף וזהב?! האם לא ראו שבזמן יציאת מצרים, כאשר היו כולם עסוקים בביזת מצרים, לא נתעסק משה כלל בכסף וזהב אלא עסק במצוות קבורתו של יוסף הצדיק?
הרבי- אמר שכוונה אחרת לגמרי יש כאן. בני ישראל ידעו והבינו כי המשכן מוקם כולו מתרומותיהם, אולם תרומה שלא ניתנה בלב שלם ובכוונה זכה וטהורה- לא תוכל להיכלל בבניין הקדוש והנשגב הזה.
"... ומשום כך רבים מהאנשים הרהרו לעצמם: מי יודע אם התרומה שנתתי הייתה בלב שלם ואכן נכנסה ונכללה בבנית המשכן.
על כן באו כולם אל משה לבדוק ולברר איזה מין התרומות נותרו ללא כל שימוש, ולא נחה דעתם עד שערך משה לפניהם את החשבון המדויק והוכיח להם כי כל התרומות נכללו לבניית המשכן ולא נותר מאום ללא שימוש. ורק אז נחה דעתם.