בס"ד
"... ואלה המשפטים אשר תשים בפניהם..."
סוף סוף אנו עוברים מ- 17 פרשות (חומש, בראשית, וכמחצית חומש שמות). אשר בהם מתוארת בריאת העולם ויצירת עם ישראל- ל "שאר התורה", אשר בו מתפרסם לכאורה הקודקס ההלכתי אשר על פיו מתנהלת האומה הישראלית. ולמה לכאורה? כי למעשה מאחורי ובתוך כל ששלל המצוות (תרי"ג מצוות -613 כזכור) מטמין נותן התורה את העיצוב הרוחני- מוסרי, של העם הנבחר. ניקח לדוגמא את המצווה הראשונה בפרשתנו אשר בה "גן" מצוות (סה"כ 53 מצוות מתוך 613 כאמור.) ובכן המצווה הראשונה בפרשתנו מדברת על "חוק העבד העברי" – "אוף איזה דבר פרמיטיבי זה החוק הזה", עבד הוא דבר השייך לימים האפלים של ההיסטוריה- רוטן הצעיר המודרני. ואנו מקשים, האומנם? בואו ניכנס לגופו של עבד זה ובקצרה, מאחר והמון דפים והלכות נכתבו וקשורות אליו.
קודם כל הפסוק הראשון: "כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם... אם בעל אישה הוא ויצאה אישתו עמו..." מסתבר (ע"פ המפרשים) שמדובר כאן לרוב על איש ישראלי
"ששלח ידו" ברכוש לא לו, כלומר באדם שגנב ועוד מסתבר שאין לו כסף או רכוש אשר בו בוא יכול לפצות את קורבנו.
אומרת התורה: אין טעם ועניין להכניס את האדם הזה לבית הסוהר מאחר וזה יפריש אותו מחברת אנשים בריאה, יבודד אותו בתוך קהל פושעים ואם היה גנב קטן לכל הפחות יצא משם "גנב גדול".
וחוץ מזה הקורבן- הנגנב ודאי לא יהנה מכך, ולמה יפסיד?
אומרת התורה: הגנב הזה ימכר למשפחה נורמטיבית שתשמש לו "משפחה אומנת" הוא ישלם בשכר עבודתו את סכום גניבתו. בזמן הזה שהוא יחסה בבית "המשפחה האומנת" (לא יותר אך יתכן שפחות מ- 6 שנים) הוא לא יועסק בעבודות פרך, תנאי המחיה שלו לא יהיו פחותים משל בעליו; (למשל: יקבל את אותו תפריט שאוכלת המשפחה ישן על מזרון שווה ערך למזרון בעליו, יקבל מזוג אויר כמו כל בני הבית, לפחות!) ובעליו מתחייב לכלכל את אשתו ובניו של העבד שגרים עמו. ובסיום העבדות מחויב הבעלים לשלם לו פיצוים " כיד המלך" ( הענק תעניק לו מגרונך ומיקבך וכו'...) בקיצור הכותרת היא "עבד", ובמציאות חינוך מחדש בתנאים אקסקלוסיבים (בית הדין מפקח על הביצוע!) לא לחינם אומרים חז"ל: "קנה לו עבד קנה לו אדון לעצמו".
וזוהי המגמה בכל המצוות "ואנשי קודש תהיון לי" אתם העם הנבחר עם הקודש. ולכן "...וגר לא תונה ולא תלחצנו..." ..."וכל אלמנה ויתום לא תענון..." כלומר אתם העם הנבחר לא על מנת לדרוך על עמים ואנשים אחרים אלא להפך ממש: על מנת לרומם את כל הבריאה לדרגת קדושים ואפילו במחיר אישי כבד של זמן מקום וכבוד (אגו) שלנו שכאילו מושפלים. כפי שכבר אמר אחד הגדולים "העולם הזה" של חברי, הוא "העולם הבא" שלי. כלומר במה שאני מסייע לחברי כאן בעולם הזה, זה הדבר שבו אני קונה לעצמי מקום של כבוד בעולם הבא.
